בהרב, גרשון

גרשון, בן אדלה ומשה, נולד ביום ו' בחשוון תרצ"ד (26.10.1933), בעיר וסלוי אשר ברומניה. הוא למד בבית-ספר יסודי בבוקרשט ואחרי-כן המשיך ללמוד שם בבית-הספר התיכון. כשהיה כבן ארבע-עשרה עלה יחד עם משפחתו ארצה והגיע לשערי נמל חיפה ביום הכרזת המדינה – ה' באייר תש"ח. שנות ילדותו עברו עליו בטוב, בחברת שאר בני גילו ברומניה, והוא לא חש שהוא שונה מהם. אבל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, השתנה המצב. לפתע הפך לנרדף ושנוא. אנשים שרק תמול-שלשום היו ידידי משפחתו הפכו לזרים ומתנכרים. הוא ובני משפחתו הפכו למנודים. לאחר שהצליחה המשפחה להיחלץ בשלמותה ממוראות המלחמה, גמלה אצלם ההחלטה לעלות לארץ-ישראל. נתמזל מזלם ואנייתם הגיעה ארצה עם ההכרזה על הקמת המדינה והיו בין הראשונים, שזכו לעלות על אדמת-הארץ בגלוי וללא פחד מפני גירוש. המשפחה התיישבה ביפו והחלה בתהליך ההיקלטות בארץ החדשה. הקשיים – כלכליים וחברתיים – היו גדולים. קשה היה לאבי המשפחה למצוא עבודה, שתספיק לפרנסת המשפחה הגדולה, שהיו בה מלבד גרשון, עוד חמש אחיות. גם השפה החדשה והקשה ללימוד לא הקלה את חבלי הקליטה. אבל גרשון, שהיה מטבעו נער חברותי ומלא חיות, הצליח להתאקלם במהירות בסביבתו החדשה. כיוון שפרנסת משפחתו הייתה מצויה בקושי, נאלץ, למרות גילו הצעיר, לוותר על השלמת לימודיו בבית-הספר התיכון ולצאת לעבודה. גרשון אהב מאוד את משפחתו והיה קשור אליה בכל נימי נפשו, לכן לא הצטער על כך ויצא לעבוד מתוך שמחה. הוא נמלא גאווה וסיפוק ביודעו שעבודתו תעזור לאביו ולבני ביתו להתגבר על קשייהם הכלכליים. אפילו שלטונות הצבא דחו את מועד גיוסו, לאחר שנוכחו לדעת עד כמה חיונית העזרה שהוא מגיש להוריו הקשישים. גרשון גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1956 והוצב לחיל הרפואה. לאחר הטירונות עבר קורס חובשים קרביים וסיים אותו בהצלחה. בתום הקורס נשלח לאחת מיחידות השדה של חיל-הרגלים, בתפקיד של חובש קרבי. גרשון היה אהוד על חבריו לנשק והם בטחו בו כאדם ובכשרונותיו כחובש. כמו לכל מלאכה שנטל לידיו, גם למקצוע החובשות התייחס ברצינות והשתדל למלא אותו כמיטב יכולתו. מפקדיו העריכו אותו וכבדו אותו. הם ידעו שעל גרשון אפשר לסמוך בלב שלם ולא היססו להפקיד בידיו משימות הדורשות אחריות רבה. עם שחרורו משירות סדיר, מיהר גרשון לחזור ולסייע להוריו. הוא נרתם במלוא המרץ לעבודה והציב לעצמו כמטרה, לחלץ את הוריו מן הבית ביפו ולאפשר להם מגורים טובים יותר בערוב ימיהם. ואכן, לאחר תקופת עבודה מאומצת הצליחו הוריו לרכוש בעזרתו בית בתל-אביב. בשנת 1963 נשא את שרה, חברתו, לאישה והקים אתה את ביתו בתל-אביב. באותה התקופה גם החל לעבוד כאיש מכירות וראה ברכה רבה בעמלו. ב- 1965 נולדה לזוג בתם הראשונה, לימור, וכעבור שנתיים נולד בנם עודד. במלחמת יום-הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה הקשים נגד הצבא המצרי בסיני. גרשון הוצב בשרם-א-שייך, שבמרחב שלמה, בתפקיד חובש קרבי. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע בעת התקפה אווירית ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ובת ומשפחה.