בהרב, אברהם (‘אבי’)

בן יחזקאל ובלה. נולד ביום כ"א בסיון תשי"ג (4.6.1953) בכפר- מונאש. למד בבית-הספר היסודי 'נבטים' שבהדר-עם והשלים את לימודיו בבית-הספר האזורי שבעמק-חפר במגמה הריאלית. אבי היה תלמיד חרוץ ומצטיין בכל המקצועות שלמד, כשהוא מתעמק בחומר-הלימודים, מגלה סקרנות רבה וחוקר כל דבר על-בוריו. מיכה אנקורי, מורו בבית-הספר התיכון, כתב עליו: "בתקופתנו, בה אנשים מתמחים בתחומים צרים של ידע, בלטה דמותו של אבי, שחתר לפרוץ מחיצות של הגדרות נורמטיביות ולהגיע אל תמונה כוללת יותר". אבי היה חובב-ספורט, הצטיין בשחייה וארגן את החוג לריקודי- עם בכפר-מונאש. חבריו מספרים שהיה בעל כושר-מנהיגות והתבלט תמיד במסיבות, בלימודים ובטיולים. התעניינותו הקיפה תחומים רבים. האזין רבות למוסיקה מודרנית וקלסית, ידע לשיר ולפרוט על גיטרה. אהב לצלם. אבי היה רציני בגישתו לחיים. דבק במטרה וירד לעומקם של דברים. שלושה דברים עמדו בראש מעייניו: אהבת הטיס, אהבת הארץ ועבודת האדמה. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו. עזר להוריו בעבודה החקלאית במשק ולא חסך כל מאמץ. אבי גויס לצה"ל ביולי 1971 והתנדב לשרת כטייס בחיל-האויר. לאחר הטירונות ולאחר שהשלים קורס פקחות-טיס וקורס לקציני-בקרה, וכן קורס-טיס הוצב ליחידה בחיל- האויר. הוא היה טייס מעולה, אחראי ומסור לתפקידו. שימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו. היה שקט וקפדן, תמיד מוכן לעזור ולתרום מניסיונו ומכוחו. מפקדיו תיארוהו כ"קצין טוב מאוד, בעל ידע מקצועי רב, יעיל ומסור". אבי השתדל לא להדאיג את הוריו. הרבה להתקשר עם הבית, אך מעולם לא סיפר על קשייו. בחופשותיו נהג לבלות עם חבריו מהיחידה ומהמושב ועזר להוריו בעבודה החקלאית בכפרו. ביום ח' בתמוז תשל"ו (6.7.1976) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אבי היה טייס מוכשר ובעל יכולת, כשכל עתידו לפניו". אחרי מותו הועלה לדרגת סרן. הוריו הוציאו חוברת לזכרו, ובה מדברי חבריו ומוריו.