בגדדי, דוד

בן רוזה ויעקב (עובדיה). דוד נולד בלבנון ביום ח' באב תרצ"ד (20.7.1934). דוד נולד וגדל בביירות בירת לבנון, וסיים בעיר את תיכון "אליאנס". הוא גדל בבית ציוני ומדי שנה היה נוסע בחופשה לארץ ישראל, לבית דודו שלמה בוחבוט בירושלים, וכאן סופג עוד מאווירת הארץ ומאהבת הארץ. נסיעות אלו פסקו ב-1948, עם מלחמת העצמאות. בשנת 1951 עזב דוד בן השבע-עשרה את בית הוריו בלבנון והוברח בסירת דייגים לחוף ראש הנקרה בצפון ישראל. זמן קצר אחרי שהגיע לארץ הוא גויס לצה"ל ושירת שירות מלא בסיירת גולני. אחרי שחרורו מהצבא עבד דוד בקידוחי מים בבאר מנוחה שבדרום הארץ. כעבור זמן מה הוא הצליח להגשים את החלום שליווה אותו מנערותו – דוד רכש משאית והחל לעבוד באופן עצמאי בהובלות ברחבי הארץ. במהלך עבודתו, נקלע דוד לפיגוע חבלני – בשנת 1956, בעת שעסק בהובלת עפר, תקפו את המשאית מחבלי פידאיון כשעבר במעלה עקרבים שמדרום לדימונה. מעוצמת התקיפה המחבלים האמינו שהנהג נהרג והתקרבו כדי לבזוז את הרכב, אך דוד הפתיעם בצעקות והם נבהלו וברחו. בחסות החשיכה הצליח דוד לברוח מהמקום, וכך ניצל. בשנת 1958 התאחד דוד עם הוריו ואחיו, אשר עלו לישראל. בשנת 1962 נשא דוד לאישה את יפה לבית חצבני. בני הזוג גרו בהרצליה, שם גידלו את שלושת ילדיהם: קובי, בני ו-ורדה. דוד היה איש משפחה חם ומסור, אב גאה ובעל אוהב ונאמן. "דוד היה יוצא דופן בטוב ליבו", כתבה רעייתו יפה, "ישר דרך ותמיד מוכן להגיש עזרה. איש המרחבים התנועה והטבע, חביב על הבריות ונאה בהופעתו". אחרי שחרורו משירות סדיר בצה"ל דוד המשיך לשרת במילואים, ולאורך השנים לחם בכל מלחמות ישראל. גם כשלא היה במילואים השתתף בפעילות הביטחון. כך כאשר עסק בהובלות בעת בניית קו בר לב בסיני בימי מלחמת ההתשה, כשלא פעם נקלע להפגזות מצריות, כאשר הוביל חומר לבניית הביצורים ברמת הגולן וכאשר הוביל באזור בקעת הירדן בימי המרדפים. בימי מלחמת שלום הגליל, שהתנהלה בלבנון מ-1982, גויס דוד למילואים ונהג משאיות בדרום לבנון. סמל דוד נפל בעת מילוי תפקידו ביום ד' באדר ב' תשמ"ד (8.3.1984), כאשר מחבלים תקפו את המשאית שלו בעיקול בדרך ליד אגם קרעון אשר בבקעת הלבנון, בדרום-מזרח המדינה. הוא נפצע אנושות ובהמתינו לפינוי, בעודו אומר לחבר "לך תזעיק עזרה", מת מפצעיו. דוד היה בן ארבעים ותשע בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהרצליה. הותיר אישה, שני בנים, בת, אם, אח ושתי אחיות. כתבה יפה, רעייתו של דוד: "דוד ניצל בנס במתקפת המחבלים הראשונה ב-1956. הגורל זימן לו פסק זמן להתחתן ולהקים משפחה. ב-1984 נגמרו הנסים, הפעם הצליחו המחבלים להשיגו. דוד נולד בלבנון ושם גם מצא את מותו. יהי זכרו ברוך". ביום הזיכרון תשע"ב, 24.4.2012, הוקרן בטלוויזיה, בערוץ המקומי של הרצליה, הסרט "נולד ונפל בלבנון" שביימה ניצה רמון יפה, ובו בני משפחה וחברים מספרים על דוד בגדדי ותחנות חייו