בארי (בברשוילי), שלום (שלוה)

בן שמעון ותמרה. נולד ביום ז' באדר א' תשי"ט (15.2.1959) ברוסיה. סיים שבע שנות-לימוד בבית-הספר היסודי בעיר-מגוריו טביליסי. בינואר 1972 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בחיפה. כאן סיים שלום את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'עירוני א", המשיך וסיים בהצטיינות את לימודיו התיכוניים בבית-הספר 'חוגים', במגמה הריאלית, מתוך כוונה להמשיך בעתיד וללמוד בטכניון בפקולטה לאוירונוטיקה. שלום גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1977 והתנדב לשרת בחיל קרבי. הוא הוצב לגולני. אחר סיום הטירונות נשלח לקורסים שונים, קורס-אלחוט וקורס-מ"כים, שאותו סיים בהצטיינות והוענקה לו דרגת רב-טוראי. הוא היה חייל טוב, ממושמע ואחראי. בעת מבחן נתגלה כלוחם אמיץ הדבק במטרה והממלא בדייקנות את המשימות שהוטלו עליו. לאחר סיום הקורס המליצו מפקדיו לשולחו לקורס קצינים, בהכירם ביכולתו ובסיכוייו להיות מפקד בצה"ל. חבריו אהבו אותו וביקשו את חברתו, כי ניחן במזג טוב והיה תמיד מוכן לעזור לזולת. בעת ששירת בבית-הספר למ"כים, נשלחה יחידתו לדרום-הלבנון כדי להשתתף בקרבות מבצע ליטני. ביום ו' באדר ב' תשל"ח (15.3.1978) נפל שלום בקרב בדרום-הלבנון. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב שר-הביטחון דאז, עזר וייצמן: "…רב-טוראי שלום נתן את חייו למען מולדתו… הוא שירת בבית-הספר למ"כים של חיל-הרגלים והיה חייל מצוין, חבר למופת ואהוב על כל מי שהכירו. את זכרו הקדוש ננצור בלבנו בגאון". במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו של שלום: "… שלום נלחם עם חבריו על אחד ממעוזי המחבלים באזור בינת-ג'בל. יציאתו לקרב היתה מתוך ידיעה והכרה, שאנו נלחמים כדי שאזרחי מדינתנו לא ישמשו מטרה למרצחים. שלום נפגע, כשהוביל את חייליו לטהר את היעד. הוא היה מקובל ביחידתו בזכות יושרו ונכונותו לעזור תמיד לחבריו…"