בארגיג, ג’ורג’-הרצל
הרצל, בן לידיה ואברהם, נולד ביום כ"ד בכסלו תשט"ו (19.11.1954) בטוניס ועלה עם הוריו ארצה בשנת 1955. את לימודיו היסודיים השלים בבית-הספר "רש"י" ובבית-הספר "הרב הרצוג" ביפו והמשיך את לימודיו התיכוניים בבית-הספר המקצועי "תל-ברוך". כיוון שאביו היה נגר, אימץ הרצל גם לעצמו את מקצוע הנגרות ואהב את מקצועו אהבה אמיתית. כשסיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי, הצטרף אל אביו בעבודתו, ועבד במסירות ובנאמנות ממש עד יום גיוסו. אביו מעיד כי הרצל ראה בכל רהיט שעשה, יצירת-אמנות ופניו היו קורנות מאושר כאשר מלאכתו הייתה מושלמת. לאחר יום עבודה קשה, היה הרצל חוזר לביתו ופורש לצריפון שבחצר, אותו בנה במו ידיו, כדי שישמש אותו ואת חבריו. מהיום שהרצל בא לשכונתנו – סיפר אחד מידידיו – הוא הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו. זה התבטא בבילוים משותפים, בעיסוק בספורט ובכל פעילות חברתית. במיוחד זוכרים חבריו את הימים והערבים, בהם היו מתכנסים בצריפון. הם היו באים בשמונה בערב ובשעה עשר כבר ביקש הרצל מחבריו ללכת, משום שלא רצה שהרעש יטריד את מנוחת הוריו. באותו צריפון נהגו הרצל וחבריו להאזין למוסיקה ולהחליף חוויות. "אם אף אחד מאתנו לא התדרדר ולא ירד מדרך הישר – הרי זה רק הודות למסגרת החברתית שהרצל יצר בצריף", התוודה אחד מחבריו. הרצל גויס לצה"ל בתחילת ינואר 1973. במשך תקופת שירותו הקצרה, היה מאושר ותמיד כשבא הביתה לחופשות, היה מספר בשבחם של חיי הצבא ושל חבריו ליחידה. חלומו, עליו דיבר בגלוי, היה להיות קצין בחיל-השריון, אולם הוא לא הצליח להגשים חלום זה. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), היום שפרצה בו מלחמת יום-הכיפורים, יצא הרצל עם יחידתו כדי לחלץ את חיילי מוצב קנטרה. כשלושה קילומטרים לפני המוצב נתקל הכוח במארב של חיילים מצרים והרצל נהרג מפגיעת טיל בנגמ"ש שלו. הוא הובא למנוחת-עולם בבית- העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושמונה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
