באומגרט, תמר (תמרלי)
בת רות ושמואל, נולדה ביום ג' בכסלו תרפ"ט (26.11.1928) ביבנאל. בשנותיה הראשונות התגוררה עם הוריה בבנימינה, חדרה, אבן יהודה, ומ1939- בקרית ביאליק. תמר למדה בבית- הספר התיכון "חוגים", המשיכה בבית-הספר המקצועי לבנות של ויצ"ו בחיפה והיתה חברה בתנועת הצופים. משנת 1946 ואילך היתה בהכשרה מגויסת של הצופים בפלמ"ח בעין גב. שם עבדה, נוסף לאימונים המקובלים והמסעות, בגן-ילדים וגילתה כשרון רב בעבודה החינוכית. תמר שאפה להמשיך להשתלם במקצוע החינוך ואף התחילה לקרוא ספרות מקצועית-פדגוגית. הילדים דבקו בה לאהבה, והממונה עליה מספרת כי היה בה מיזוג של תמימות, צניעות, רצינות ועומק. במסירותה הבלתי-מוגבלת הלכה לכל תפקיד שהוטל עליה. ואם כי נקשרה לילדים ולקיבוץ עין גב, עברה לכל מקום שנדרשה. היא נשלחה לחולתא ולעין-זיתים, גילתה מסירות לאימונים ולעבודה ולא נרתעה מפני קשיי המאמץ הגופני. קנתה לב קטנים וגדולים בנכונותה להועיל ולהיטיב לכול. בכל עבודה שניתנה לה השקיעה הרבה מנשמתה. במלחמת-העצמאות צורפה לחטיבת הפלמ"ח "יפתח" ומילאה בה תפקידים שונים: סיירות, בישול ואפסנאות. עם יחידתה שירתה בהר כנען, במשטרת הר כנען. עם החטיבה ירדה מהגליל לאזור המרכז ולאחר-מכן לנגב הנצור, שם שירתה במחנה בכפר הוג' שליד קיבוץ דורות. ביום ו' בתשרי תש"ט (9.10.1948), נהרגה מהפצצת מטוסים מצרים ונקברה בקיבוץ דורות. ביום ז' בתמוז תש"י (22.6.1950) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
