באומגרטן, יעקב (יניו)
בן ברטה ושמואל, נולד ביום י"ג בתמוז תרפ"ה (5.7.1925) ברדאוץ, רומניה, למשפחת חייטים ענייה. בגלל מצבם הקשה של הוריו נאלץ יעקב לעזוב את ספסל-הלימודים ולעבוד כשוליה בבית- דפוס. בהיותו בן 15 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ועד שנת 1940 היה חבר פעיל בקן. בשנה זו עבר עם משפחתו לצ'רנוביץ ושם הוסיף לעבוד במקצועו. עם פרוץ מלחמת גרמניה-רוסיה גורשו הוריו על-ידי הנאצים לטרנסניסטריה. היו אלו שנות סבל מרות ליעקב שנשלח גם הוא למחנה השמדה אך הצליח לברוח ממנו וחי במסתור ובתעודות מזויפות עד בוא מועד השחרור. בשנת 1945 חזר לרומניה, הצטרף להכשרה והצטיין במרצו ויוזמתו. בשנת 1947 העפיל ארצה באונייה "כתריאל יפה" שנתפשה על-ידי הבריטים. שהה כחצי שנה במחנה מעצר בקפריסין ובבואו ארצה הצטרף להכשרה בקיבוץ בית-אלפא. בקיבוץ עבד בפלחה כטרקטוריסט, והיה עובד אדמה מעולה. עם קיבוץ "ברקאי" יצא להתנחלות, אולם שהה שם זמן מועט בלבד. בתחילת יולי 1948 יצא עם קבוצת חברים במסגרת חטיבת "גבעתי" לעזרת נגבה הנצורה. ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948) בעת ההתקפה המצרית הגדולה על נגבה, נפל על הגנתה. יעקב הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בנגבה.