באום, אברהם-צבי
בן חנה ומשה, נולד ביום ג' באלול תרפ"ט (8.9.1929) בברלין להורים אדוקים בדתם. בהיותו בן חמש עלה לארץ עם הוריו שהתיישבו בתל-אביב, למד בבית-הספר התיכוני "מוריה" בתל- אביב ומשנת 1943 השתייך לתנועת-הנוער הדתית "בני-עקיבא" והיה גזבר הסניף התל-אביבי. עם הקמת הפלוגה הדתית ב"הגנה" הצטרף אליה ומילא מתוך משמעת ומסירות כל תפקיד ומשימה שהוטלו עליו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות פעל יומם ולילה כחבר החי"ש בחטיבת "גבעתי" בשמירת גבולות העיר ואחר-כך עבר לבן-שמן הנצורה, עבד בביצורים ומילא תפקידי שמירה. בעת מבצע "דני", למחרת יום שחרורה של בן-שמן מהמצור, ביום ה' בתמוז תש"ח (11.7.1948) נפל בכפר ג'ימזו. נקבר תחילה בבן-שמן וביום כ' בתמוז תש"ח (27.7.1948) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.