אשר, עזרא
בן נפתלי וחנה. נולד ביום י' באלול תש"ט (4.9.1949) בקבוצת יבנה. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר בקבוצה ולאחר מכן למד בבית הספר התיכון המשותף שבקבוצה. היה חבר בתנועת "בני עקיבא" ומדריך בה. אהב לטייל בארץ כדי להכיר אותה מקרוב ואת שעות הפנאי הקדיש ללימודי קודש. כחודש ומחצה לפני גיוסו לצה"ל למד ב"ישיבה" הקרויה "מרכז הרב" בירושלים כדי להכין את עצמו להתמודדות בבעיות דת במצבים מיוחדים – וכאשר חזר לקבוצה הוסיף להקפיד במצוות ולעסוק בתורה לשמה ולקבוע עתים לה. יותר מעצם תקופת שהותו ב"ישיבה" היתה שיבתו הביתה, לחיים היומיומיים שגיבשה את אישיותו, את השקפת עולמו ואת התנהגותו. בוקר בוקר לפני התפילה, בעוד כל החברים ישנים את שנתם, היה מבלה בלימוד דף הגמרא, וזאת עשה בשעה שעול הלימודים היה עצום וכאשר מוריו חששו שזה עלול לפגוע בהכנותיו לתעודת הבגרות. אך לא רק את עצמו המריץ בלימוד ה"דף" אלא שהקים גם חוג שנהג כמוהו בוקר בוקר. לצה"ל גויס בינואר 1968. לקורס מ"כ וחי את שירותו הצבאי מתוך הזדהות גמורה עם התפקיד שהוטל עליו. אחרי גמר הקורס ביקש להגיע לגדוד הנח"ל המוצנח וכמה שמח שמבוקשו זה נתקיים. בלב ונפש, במילוי מצווה קדושה, קיים את שירותו כמ"כ בגדוד קרבי. ועוד הוא משרת בשירות חובה כלוחם אמיץ הממלא תפקידו בצורה יעילה נפל בקרב באיזור המזרחי של הרי הגלבוע ביום כ"ו באלול תשכ"ח (19.9.1968). זה היה במירדף אחרי חבלנים בואדי שובש. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ביבנה. מפקד פלוגתו במכתב תנחומיו להוריו כתב: "היכרתי את עזרא לראשונה כשבא לפלוגה לאחר קורס מ"כ. אך לפני בואו כבר שמעתי עליו. שבועיים לאחר בואו לפלוגה היה הוא היחיד מהמחזור שלו שקיבל כיתה תחת פיקודו. עזרא היה בחור ישר, אמיץ ובעל מרץ בלתי מוגבל. במרדף, ממנו לא חזר, הפציר בי לצאת. בתחילה לא שובץ בכוח אבל בלחימה נגד חוליית המרצחים התגלה בכל אומץ לבו ובכל כוחו, כלוחם עשוי לבלי חת". באלול תשכ"ט, במלאת שנה לנפלו, הוציאו חבריו בקבוצתו דפים לזכרו – חוברת הנושאת את שמו.
