אשר, יוסף

בן אדילה ושלמה, נולד ביום ב' דראש השנה תרפ"ח (28.9.1927) בברסלאו, גרמניה. הוריו עברו מגליציה לגרמניה זמן קצר אחרי מלחמת-העולם הראשונה. מילדותו התחנך על ערכי היהדות. בבוקר היה הולך לבית-הספר ואחרי הצהריים אל ה"חדר". וכך נתמזגו בדמותו שני יסודות אלה. בשנת 1939 עלה ארצה ולאחר תקופת מעבר רבת-לבטים נקלט ונתערה בחייה. הוריו התיישבו ברמת גן ושם קיבל את השכלתו התיכונית והיה חבר בתנועת "הנוער העובד". עם סיום לימודיו החל לעבוד בלשכת-המס המקומית של הסתדרות העובדים ובאותו זמן התחילה פעילותו בשורות ה"הגנה". ב-1945 התגייס לחיל הנוטרים ושירת בתל- מונד. גם בשנות שירותו כנוטר 1945)-1947) הוסיף להיות פעיל ב"הגנה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס גיוס מלא ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני" ומן הרגע הראשון עמד בחזית-האש והשתתף בקרבות רבים וקשים. בזמן ההפוגה הראשונה נקרא בחזרה מן החזית והתמסר לאימון חיילים. בהתחדש הקרבות עבר שוב לקו-האש. ב-15 ביולי 1948 בערב החליפה פלוגתו פלוגה אחרת מהחטיבה במשלטים שממזרח לקולה וטרם הספיקה להיערך ולהתחפר כהלכה במקום. בבוקר ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) תקפו כוחות הלגיון את המשלט, כשהם מסתייעים באש ארטילרית ושריוניות. הם שטפו את עמדות המחלקה במשלט הקדמי ואילצו את הפלוגה לסגת. בקרב זה נפל יוסף והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.