אשר, אסף
בן אילנה ורם. נולד ביום כ"ט בתשרי תשל"ג (7.10.1972) ברמת גן. אסף גדל בקרית אונו, בה למד במשך שתים עשרה שנה. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "ניר", המשיך ללמוד שלוש שנים בחטיבת הביניים "בן צבי" ועוד שלוש שנים בתיכון "בן צבי", במגמה הריאלית-פיסיקלית. חבריו מבית-הספר ומתנועות הנוער "הצופים" ו"הנוער העובד" זוכרים אותו כתלמיד טוב, שאוהב גם להשתעשע: "להיות עם אסף, זה לצחוק כל הזמן. היה לו חוש הומור נפלא, ולפעמים ידע להיות גם ציני, אבל כשהיה צריך, הוא היה אלוף הרציניים. היה בו שילוב נהדר של שני הדברים האלה, ולכן כל כך אהבו אותו." בזמנו הפנוי, אהב אסף לנגן בפסנתר, לצפות בסרטים ובטלוויזיה ונהנה לעסוק במחשבים. בראשית פברואר 1991 התגייס אסף לצה"ל ונשלח לקורס טיס. הוא הוערך כבעל פוטנציאל רב ביותר, כבעל מחשבה טובה מאוד וחריפה. מפקד טייסת המסוקים, שהכיר את אסף במשך כתשעה חודשים סיפר, שראה לפניו "בחור מלא מרץ ושמחת חיים, טייס צעיר שחיידק הטיסה כבר דבק בו. …ראיתי אותו מודד בזהירות את מעשיו ואת מילותיו, מפגין משמעת עצמית נדירה ומגיע לרמה מקצועית גבוהה כטייס וכקצין. …בצד המקצוענות, הרצינות והיסודיות, שהפגין בתחומים המקצועיים, יצר אסף קשרים חברתיים מצוינים עם כלל אנשי הטייסת והיה אהוד על כולם." ביום כ"ט בטבת תשנ"ד (12.1.1994) נספה אסף בתאונה אווירית, בעת מילוי תפקידו. יחד עמו נהרגו אלוף נחמיה תמרי, רב-סרן אופיר רפאל קאופמן וסרן עופר יואלי. אסף הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. השאיר אחריו הורים, אח – גל ושתי אחיות – נעה ולילך. בן עשרים ואחת היה אסף בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן. "מאות אנשים צעדו אחרי ארונו של הטייס בן העשרים ואחת, בדממה מוחלטת. החושך מסביב העמיק עוד יותר את העצב. החברים מחיל האוויר אמרו שהשעה המאוחרת בה מתקיימת ההלוויה, כל כך סמלית. גם אסף איבד את חייו בחשיכה ובערפל. הוא חיפש נקודת אור שתראה לו ולחבריו למסוק את מקום המנחת, ולא מצא אותה. אתמול, בקרית שאול, האיר פרוז'קטור רב עוצמה את קברו. חבריו ומפקדיו בטייסת המסוקים, אמרו: 'תמיד נזכור את חיוכו השובב ואת שמחת החיים העצומה ששפעה ממנו'."
