אשכנזי, דרור

בן עובדיה ומרים. נולד ביום כ"ד בטבת תשי"ז (28.12.1956) בקיבוץ מסילות. למד בבית-הספר היסודי שבקיבוצו, המשיך וסיים את לימודיו במוסד החינוכי 'גלבוע' שבבית-אלפא. על ילדותו ועל תקופת-הלימודים מספר ידידו – אורי: "דרור היה שונה מכולם, והמסגרות המקובלות לא התאימו לו. שטחי-ההתעניינות שלו היו רחוקים ומנוגדים לכל משטר לימודים. מגיל צעיר התעניין דרור במוסיקה, בציור ובפיסול, התעמק בתחומים אלה ועסק בהם ברצינות ובהתמסרות". "האמנות היתה חייו", מספרת מורתו – שולה גנז: "הוא ניסה לבטא את כישרונותיו בכול – בקרמיקה, במתכת, בציור ובצורפות. ידי-הזהב שלו התגברו על הכול". ומוסיף מורו למוסיקה – דוד: "דרור ניגן בפסנתר, באקורדיון, בגיטרה, בצ'לו, ובאורגן; כל כלי שנגע בו – קם לתחייה". "היה קשה לו להתמודד עם עצמו בגלל דרישותיו הגבוהות והביקורתיות ודבר זה גרם לכך, לא-פעם, שירגיש חוסר-סיפוק. לכן, גם עבר מכלי לכלי ומעיסוק לעיסוק". מספר ידידו – המוסיקאי דני: "הוא היה בתחילת דרכו, וכישוריו היו מובילים אותו הרחק. תכניות רבות היו לו בטרם החליט לאן לפנות, והרי טבעי הדבר לאמן צעיר מלא לבטים". בהיותו בן 18 התחיל דרור לצייר בצבעי-שמן ולהלחין שירים. שניים משיריו שהלחין וכתב זכו בפרסים ראשונים בתחרות 'גילבוזמר' בשנת 1972, תחרות שהתקיימה במוסד החינוכי 'גלבוע'. אחד מהם אף הושמע ברדיו. עם תום לימודיו התחיל לעבוד במשק החקלאי מסילות כרפתן, מקצועו של אביו. הוא אהב מאוד את העבודה ואת הקיבוץ וזכה לאהבה ולהערכה רבה מהסובבים אותו. דרור היה נער גבוה, רזה ומשופם, בחור שקט וצנוע. תכונותיו וכישרונותיו ליווהו ובאו לגילוי הולם גם בעת שירותו הצבאי. דרור גויס לצה"ל בנובמבר 1975 והתנדב לחיל-השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס-תותחנים, הוצב ליחידת-שריון ברמת-הגולן. על דרור בעת שירותו הצבאי מספר ידידו ליחידה – רוני: "דרור היה חייל שנהג לבצע את אשר פקדו עליו מפקדיו, ורק לעתים רחוקות חרג ממנהגו וניסה לשכנע את מפקדיו שאינם צודקים. באימונים שקד והשתדל להשקיע את מלוא מרצו וכוחו, לכן זכה לאהדה לא-מעטה ממפקדיו. הוא עזר לחבריו וחשב לא על עצמו בלבד. כשהוטלו עליו עבודות מסוימות היה מבצען מיד, כמנהגו של בן- קיבוץ נאמן וחרוץ. הוא מצא עניין רב בכל תחום, ובקורסים היו ציוניו בין הגבוהים ביותר. בזכות שקדנותו ומאמציו הרבים נחשב דרור, בעיני מפקדיו, כמועמד בעל סיכויים רבים לקורס מפקדי-טנקים". דרור לא שכח את משפחתו ואת ידידיו, ועל-אף האימונים הקשים הקפיד לשמור על קשר-מכתבים הדוק עמם. "ושוב יום ששי, סתם יום ששי כשנשארים במחנה. כשמסתכלים בגעגועים לעבר הבית הרחוק ומנסים לראותו, אם לא במציאות, אז לפחות בדמיון. יום ששי, כשהולכים לישון מוקדם עם תקוה קטנה בלב, שאולי בשבוע הבא אחזור למקום האהוב מכול – הביתה". כך כתב דרור לידידתו רחל, באחד ממכתביו אליה. ביום י' בתמוז תשל"ו (8.7.1976) נפל דרור ברמת-הגולן בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ מסילות. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דרור היה חייל ערני, מסור ואחראי ואהוד על כל חבריו. הוא מצא את מקומו בינינו והומלץ על-ידי מפקדיו לקורס מפקדי- טנקים. בכישרונו הרב ובאופיו הנעים יכול היה להפוך לאחד מעמודי-התווך של הגדוד".