אשכנזי, דוד

בן אסתר ויצחק, נולד ביום כ"ד בשבט תרפ"ז (27.1.1927) בעיר אדריאנופול אשר בתורכיה. אביו, שעבד בתעשיית-גבינה ויחד עם זאת היה סוחר-תבואות, נהג לקחת איתו לעתים את דויד הרך למסעותיו. ב-1935 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בבנימינה. האב שימש כשומר במושבה ודויד, בן העשר, עזר לו לעתים בעבודתו וכבר אז רכש ידע ועניין בכלי נשק. מצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה ודויד, יחד עם אחיו, בד-בבד עם לימודיהם בבית-הספר, היו עסוקים במכירת עוגות שהכינה האם. כשהתבגר, נרתם דויד בעול העבודה וכל פרוטה שהשתכר היתה קודש לעזרת המשפחה. בתקופה זו עברה משפחת אשכנזי לתל-אביב ודויד הצטרף לארגון הצבאי הלאומי. כשפרצה מלחמת העצמאות השתתף כאיש אצ"ל בהגנת גבולות תל-אביב ועם פרסום צו הגיוס התייצב מיד ושירת כחייל לוחם בחטיבת "גבעתי". נודע לתהילה באומץ-לבו וברצונו העז להיות תמיד בין ראשוני המסתערים בקרב. ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948) נפל בקרב על בית-דראס, כשרסיס פגז מרגמה פילח את צווארו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר-טוביה.