ארקין, מרדכי

בן חנה (בת הרב יצחק, בן הרב יעקב-מרדכי הירשנזון מירושלים) וצבי-גדליה (בן יעקב, ממייסדי עקרון), נולד ביום כ"ב בטבת תרס"ז (8.1.1907) בגדרה. שם סיים בית-ספר עממי ואחר-כך את הגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. הצטיין במקצועות המתימטיים, שאף להשתלם בהם, ואף עמד לנסוע לאמריקה ללמוד באוניברסיטת קולומביה, אך ויתר על כך בגלל מחלת האב והמצב הדחוק של המשק המשפחתי. הוא החל לעבוד כפקיד באחת הערים וחסך מהכנסתו לעזרת המשק. בחופשותיו השנתיות היה נוסע הביתה לעזור גם בעבודה. את געגועיו התמידיים לחזור לחקלאות הביע באחד משיריו "אלייך, אדמה", לאמור: "יבוא יום ואת תסלחי על הפשע. / אלייך אשובה אני, חסר-ישע, / אך לא חסר-און, צועד בדממה / מלא אייל – אלייך, אדמה!" הוא ערך וסידר את כתב-היד מעיזבונם של סבו ואבי-סבו הרבנים הירשנזון. היה מהפעילים ב"מכבי", ב"הגנה", ב"משטרה המיוחדת" וב"משמר האזרחי". תשע שנים עבד כמנהל מחסני תיבות-אריזה לפרי-הדר אצל האחים רוקח ושות', שנתיים כמנהל מחסני חומרי- אריזה של חברת "פרדס" בשרון ובחדרה ושבע השנים האחרונות כמנהל מחלקת האינוונטר והמכבסה המיכנית בבית-החולים "הדסה" על הר-הצופים בירושלים. ב"הגנה" עבר קורסים שונים והדריך את עובדי "הדסה" במקצועות המגן שלמד. במלחמת-העצמאות נשאר על משמרתו ב"הדסה", על ההר המנותק מהעיר, ביום עבד בתפקידו ובלילות השתתף בשמירה. ביום כ"ז באדר ב' תש"ח (6.4.1948), בעומדו על המשמר על גג בית-החולים, נפגע מכדור אויב ונפל. נקבר בסנהדריה. השאיר אחריו אישה, ילד בן שנתיים ובת שנולדה חודשיים אחרי נופלו. בעיזבונו נשאר קובץ שלם של שירים בכתב-ידו, שכתב בצנעה. ביום כ"ט בניסן תשי"ב (24.4.1952) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים