ארצי, עמוס

בן שרה ויעקב ז"ל, שנפל במלחמת השחרור. נולד ביום ו' בטבת תש"א (5.1.1941) בגן יבנה. עמוס גדל והתחנך בקריית אתא. הוא למד בבית-הספר היסודי במקום, ואחר-כך סיים ארבע שנות לימוד בבית-הספר התיכון "בסמ"ת" בחיפה, במגמת מכונות. בצה"ל הוא עסק בתפקידים הקשורים במקצועו, ובשנת 1962 השתחרר משירות חובה. בזמן שירותו ביקש עמוס לשרת ליד הבית, כדי לסייע לאמו האלמנה. לאחר השחרור עבד עמוס כמסגר במפעל יציקה, כטכנאי בטכניון וכנהג ב"אגד". בשנת 1967 הוא שב לשירות קבע בצה"ל בדרגת רס"ל, ובתפקיד הממונה על מחלקת טנקים. מפברואר 1973 הוא שירת כקצין אחזקה ודרגתו האחרונה הייתה רב-סרן. בכל שלב במסלול הקידום שלו סברו מפקדיו, שעמוס הוא קצין ישר, הגון, מתפקד ביעילות גם בתנאי עבודה קשים, בעל תושייה ומרץ, אמיץ, אחראי מאוד ומסור לתפקידו, וער מאוד למתרחש סביבו. הוא היה אהוד ומקובל מאוד על בני האדם ובעל כושר עבודה מעולה. בתקופת שירותו בצבא קבע יצא עמוס לאוגנדה לארבעה חודשים, כדי לפקח שם על אחזקת הטנקים. מפקדו דיווח עליו, כי הוא עבד במסירות רבה וגילה יוזמה מרבית בכל עבודתו. גם מן הצד החברתי הוא היה אהוד ומקובל הן על החיילים האוגנדיים והן על הישראלים, שהיו עמו במגע. כבעל מקצוע הוא זכה בכל התפקידים שמילא לתואר "קצין חימוש מעולה". תפקידו האחרון היה מפקד סדנאות. מפקדו כתב למשפחתו, כי דמות אבהית דואגת כעמוס – קשה למצוא לה תחליף. עמוס נפל בעת שירותו ביום ו' בשבט תש"ם (24.1.1980) והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בחיפה. בן 39 היה במותו. הוא הניח אחריו אישה, בן ובת