ארנסט, אהרן

בן דוב ושושנה. נולד ביום י"ח באדר תש"ט (14.3.1949) ברחובות. הוא למד בבית הספר היסודי על שם סמילנסקי ברחובות והמשיך את לימודיו בבית הספר התיכון החקלאי בכפר סילבר בגלל חיבה מיוחדת שנטה למדעי הטבע. בכפר סילבר היה חבר המועדון המקומי, היה פעיל בקליעה למטרה ונחשב בין טובי השחמטאים. אהרן היה מסור בלב ונפש להוריו ולבני משפחתו. לפני גיוסו לצה"ל למד בבית ספר טכני "טכניקום" בתל אביב והתמחה באלקטרוניקה. אהרן גויס לצה"ל במחצית פברואר 1968 והוצב לחיל השריון. הוא מילא את תפקידיו כתותחן בטנק במסירות וביעילות ומעולם לא התלונן על חייו בצבא. שנתיים ימים ישב באזור התעלה ובבואו הביתה לחופשה היה מספר על שירותו באזור התעלה כעל חוויה נעימה וקלה. הוא אהב את תפקידו ולא ירד מהטנק שלו עד שנאלץ לעשות כן בגלל מחלה (צהבת קשה). ביום ז' בתמוז תש"ל (11.7.1970), מת מפצעים שנפצע יום קודם לכן בעת מילוי תפקידו, בין רומני לאל עריש. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ברחובות. אחד מחבריו לנשק כתב להוריו מזכרונותיו על אהרן. הוא מספר כי אהרן נהג נדיבות וטוב לב עם כל חבריו, שהתגייסו אתו יחד ונשארו יחד עד הסוף. בתקריות אש השתדל תמיד ללכת בראש חבריו לעודד אותם ולעזור להם. מפקדו הישיר כתב למשפחה במכתב תנחומים: "עד הגיעו ליחידה, שירת אהרן כלוחם. הוא היה תותחן טנק בגדוד שריון בקו התעלה. לאחר שחלה עבר ליחידת חינוך בסיני ומילא בהצלחה ובנאמנות את כל תפקידיו וביניהם הספקת שירותים לחיילי המעוזים בקו, העברת מכתבי החיילים לסיני וממנו, הספקת עיתונים וכתבי עת לכל הגזרות ועוד. בקצרה, תפקיד בו תלוי במידה רבה הקשר עם הבית והעורף והתוצאה – המורל של חיילינו. הרשו לי כמפקדו להביע את צערי האישי וצערם של כל חיילי היחידה על הילקחו של אהרן מאתנו".