בן נחמה ואליעזר, נולד ביום ט' בטבת תרצ"א (29.12.1930) בירושלים, למשפחה מסורתית שהיו בה שמונה בנים. הוא היה דור שלישי בארץ, נכד לאחד העסקנים הבולטים במוסדות היישוב הישן בירושלים, שעלה לארץ בשנת 1905. אברהם למד בבית-הספר המסורתי "מזרחי", המשיך ללמוד שש כיתות בבית-הספר "בגרות", עזב את בית-הספר והכין עצמו לבחינות-כניסה לאוניברסיטה העברית. הוא רכש השכלה אקדמית חלקית – שנתיים באוניברסיטה. בהיותו נער הצטרף אברהם לתנועת "הצופים", ופעל בה כחמש שנים, מהן שנתיים כמדריך. לאחר שעזב את בית-הספר התיכון יצא במסגרת תנועת "הצופים" להכשרה חקלאית בקיבוץ. תחביבו העיקרי היה סיירות. בשנת 1946 הוא הצטרף ל"הגנה". בן 16 היה אז. כעבור שנתיים, עם פרוץ פעולות האיבה של הערבים בשנת 1948, עבר אברהם קורס מ"כים, הוצב ביחידת חי"ר והשתתף בקרבות במרבית הגזרות בירושלים. הוא לחם בעטרות, בנוה-יעקב, בשיך-ג'ארח ובימין משה. בשלב מסוים היה אברהם אחראי על ארגון השיירות לשכונות הקיצוניות, שהיו באזורים מאוכלסי ערבים. הוא השתתף במבצע "נחשון" ומבצע "מכבי" לפריצת הדרך לירושלים הנצורה. במהלך הקרבות בירושלים נהרג אחד מאחיו בשיירה לגוש עציון. בתקופת המצור על ירושלים, הצטרף אברהם לגדוד "הראל" של הפלמ"ח, ובמערכה לכיבוש הר ציון נפצע. לאחר שהחלים מפצעיו הוא חזר ליחידתו, לחם בקרבות "עשרת הימים" ושוב נפצע ליד הר טוב. כשהוקמה פלוגת הג'יפים שלחמה בנגב פקד בה אברהם על אחת המחלקות. חוות-הדעת של מפקדיו עליו באותו זמן הייתה: "הוא קצין קרבי מוכשר באופן יוצא מן הכלל, בעל חוש טבעי לשטח, אמיץ וזריז, בעל כושר מנהיגות, מוכשר, בעל אופי חביב". בנובמבר 1949 עבר אברהם קורס קציני חי"ר וקורס סיירות והועלה לדרגת סג"ם. בשנת 1950 הוא נשלח לפרס ועסק בה בהעלאת עולים מעירק. כשסיים את שירותו בינואר 1951, השתקע אברהם לזמן קצר בקיבוץ כברי, שבגליל המערבי. במסגרת שירותו במילואים, הוא עבר קורס מתקדם של קציני חי"ר, ובמאי 1951 הועלה לדרגת סגן. הוא נתמנה סמ"פ בגדוד חי"ר. ביולי 1953 חזר אברהם לשרת בצה"ל, כמתנדב בצבא הקבע, בדרגת סרן. הוא נשלח לקורס קציני מודיעין ומאז נקשר גורלו בחיל המודיעין. אחרי שהשלים בהצלחה את הקורס הוצב אברהם במפקדת קצין מודיעין ראשי, כאחראי למבצעים מיוחדים. בתפקידו זה הוא לחם במבצע קדש, ואחריו הועלה לדרגת רב-סרן. בשנת 1958 הקים אברהם את "סיירת מטכ"ל" שהפכה בפיקודו ליחידת עלית שבצד מבצעיה העלומים, הייתה ליחידה מובילה בלוחמה נגד הטרור. בשנת 1961 עבר קורס פיקוד ומטה ושב לפקד על היחידה עד שנת 1964. בשנת 1962 קבל דרגת סגן אלוף. בשנים 1965-1964 הוא נשלח להשתלמות צבאית ב"מרינס" בארצות-הברית. עם שובו השתתף אברהם במלחמת ששת הימים. אחרי המלחמה הוא הוצב כראש מחלקת איסוף באמ"ן, בדרגת אלוף-משנה. במהלך שירותו התמיד אברהם ללמוד ולהשתלם בשפות שונות, בעזרת מורים שהועמדו לרשותו במסגרת צה"ל. הוא למד ערבית, פרסית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית. כשרונו המיוחד ללמוד שפות סייע לו בתפקידיו במודיעין. בשנת 1972 יצא אברהם שוב להשתלמות בארצות-הברית. כששב לארץ הוא הושאל למשרד ראש הממשלה, כיועץ לנושא טרור. בתפקיד זה שירת אברהם במלחמת יום-הכיפורים. בדצמבר 1974 הוא הועלה לדרגת תת-אלוף. אחרי שסיים את תפקידו במשרד ראש הממשלה, יצא אברהם בשנת 1976, בשליחות לאפריקה. עם שובו הוא נתמנה כמדריך בקורס מח"טים. בתקופה זו התערער מצב בריאותו והוא נזקק לטיפול רפואי. אבל גם במחלתו הוא המשיך למלא תפקידים שונים בצה"ל, ככל שיכול, עד שנפטר בעת שירותו, ביום ח' באייר תש"ם (23.4.1980). בן 49 היה במותו. אברהם הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי על הר הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו רעיה, שתי בנות ושישה אחים. ראש אג"ם באותו זמן, אלוף יהושע שגיא, כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "קשה למצוא במספר אצבעות של יד אחת את אנשי המודיעין שיצרו "יש מאין" ושיפרו באופן משמעותי ממש את הכושר האיסופי של המודיעין הישראלי. בתעוזה, במעוף, במקוריות חשיבה, בתחכום טכנולוגי, ומעל לכול בדבקות אין-קץ, הצליח אברהם לעקור הרים, להביא את האויב "לשטחנו" ואת עצמנו – ללב-ליבו של האויב. שנים תעבורנה עד אשר יפתחו את הגינזכים, שיאפשרו לנו לספר מעט מעוללות היצירה של אברהם ארנן בשירות המודיעין".
