ארנון, אהרן-נעם (“עמי”)
בן פנחס וחוה. נולד ביום ח' במרחשון תשי"א (10.10.1950) בחיפה. הוא למד בבית הספר היסודי "כל ישראל חברים" ("אליאנס") בחיפה והמשיך את לימודיו התיכוניים באותו מוסד. עד שהגיע לכיתה י' היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" בנוה שאנן. הוא היה ספורטאי מצוין, אך עסק בעיקר בשחייה ובכדורגל. הוא הרבה גם בטיולים על פני הארץ כולה. מאז היה ילד חיבבוהו הכל בשל נכונותו לעזור לחבריו בהכנת שיעורים, ומשום האחריות והדקדקנות בכל מעשיו. הוא גויס לצה"ל בשבוע האחרון של חודש אוקטובר 1968 והתנדב לחיל האויר. בסוף חודש אוקטובר 1970 הצטרף לצבא הקבע. חלומו הגדול של עמי היה להיות טייס. בקורס הטיס היו לו קשיים רבים, אך כוח רצון עז ושקידתו הבלתי נלאית הביאו את הגשמת חלומו. בסוף חודש יולי 1972 עמד לשאת לאישה את בחירת לבו, אך הוא לא זכה לכך. ביום י"א בתמוז תשל"ב (23.6.1972) נפל סגן עמי בעת מילוי תפקידו ומקום קבורתו לא נודע. לזכרו הוצב ציון בחלקת הנעדרים בבית הקברות שעל הר הרצל בירושלים. אחד מחבריו לספסל הלימודים כתב לזכרו של עמי, בין שאר דבריו: "מי כמוני ידע שעמי יצליח בקורס הטיס, שכן הצטיין בתכונות נפלאות של אומץ לב, ביטחון עצמי ואינטליגנציה – מצד אחד, ומצד שני – יושר והגינות. עמי יכול היה לשוחח על מדע ופוליטיקה ובאותה מידה על מוסיקה קלאסית וספרות. בחדרו היה תקליט של ברהמס שוכן בכפיפה אחת עם ספר על תולדות התעופה". מפקד יחידתו כתב מכתב תנחומים להוריו ובין יתר הדברים כתוב בו לאמור: "רצוני לציין כי עמי הורה לנווט שלו לנטוש את המטוס ואילו הוא נשאר בעצמו בתוך המטוס במטרה לחלצו ממצב הסחרור אשר בו היה נתון. עמי עצמו נטש את המטוס רק כאשר היה ברור לו, מעל לכל ספק, שאפשרות חילוץ אינה קיימת יותר. מעשהו זה היה מעל ומעבר לנדרש מטייס". משפחתו הוציאה לאור לזכרו ספר בשם "עמי". החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.
