ארליך, מנחם-מנדל

בן רייזל וחיים-יוסף-דוד, נולד בחודש מאי 1918 בווארשה, בירת פולין, ועלה לארץ בשנת 1935. בילדותו הצטיין בכשרונותיו ומאחר שקיבל חינוך דתי, היה עם התבגרותו מפעילי הציונות הדתית וממדריכי "השומר הדתי". בעלותו לארץ עם הוריו למד בישיבת חברון והשתלם אחר-כך במדעי-הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, אך בגלל מצבו הכלכלי הדחוק נאלץ לנטוש את לימודיו והיה למדריך בקייטנות. בעבודה זו הובלטו כשרונותיו בהוראה ובהדרכה. עם תום מלחמת-העולם השנייה נשלח למחנה ברגן-בלזן, ובמשך שנה וחצי היה המדריך הרוחני של אנשי המחנה ועשה נפשות לציונות ולארץ-ישראל. עם שובו לארץ הורה בבתי-הספר "מוריה" ו"בלפור" בתל-אביב. תוך זמן קצר התחבב על המורים והתלמידים כאחד, אך תקופת-חייו זו לא נמשכה זמן רב. כשהוצע לו לצאת שוב בשליחות לארצות שונות לא נענה לכך והתגייס לצבא. בשורות הצבא פעל בעיקר כקצין-תרבות, בחטיבת "יפתח". ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948) לפנות-בוקר, הגיע לראשון-לציון, שבה חנתה יחידתו ושם נהרג בהפצצת-אוויר של האויב המצרי. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. אחרי נפילתו הועלה לדרגת סגן. תלמידיו בבית-הספר "בלפור" נטעו עשרות עצים לזכרו.