ארליך, אברהם

בן רבקה ודוד. נולד ביום כ"ד בטבת תש"ט (25.1.1949) בפתח תקווה. אברהם שכינויו היה אבי – למד בבית-הספר היסודי 'לדוגמא' בתל אביב ואחר-כך בבית-הספר התיכון 'אורט סינגלובסקי' שם. הוא המשיך בלימודיו בבית-הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. אבי היה ספורטאי ואהב בעיקר כדורגל וטניס. בעודו ילד שיחק בנבחרת הכדורגל של נערי 'מכבי' תל אביב, ובגיל מבוגר יותר שיחק טניס. הוא נהג לומר ש'החמיץ' את המשחק הזה בימי נעוריו. אבי גם אהב טבע וטיולים, ברכב וברגל, והרבה לטייל עם משפחתו. אברהם היה בן מסור ונאמן להוריו ולמשפחתו ואב מסור מאוד לילדיו ונאמן למשפחתו. נכון תמיד לעזור בלא שביקש לעצמו תמורה. בחודש פברואר 1967 גויס אברהם לצה"ל והוצב, בהתאם להכשרתו לחיל האוויר. בחיל זה המשיך ושירת במשך כל תקופות המילואים שלו. באחת מהן סיים בהצטיינות קורס לבוחני תחמושת, ודרגתו אז כבר רב-סמל. ביום ב' באייר תשנ"א (16.4.1991) נפל אברהם בעת שירותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר סבא. אברהם הניח אישה – יפה, שני בנים – טל וארן, אם, שתי אחיות – רחל וחסידה ואח – הרצל. במסגרת דברים לזכרו, כתב אחד מחבריו לעבודה: "היית דוגמה לכולנו. אישיותך לא התירה לך לעשות פשרות ואת הכול ניסית לעשות נכון… יושרך ונאמנותך ללא גבול, משולבים באופטימיות, יצרו אווירה חברתית חמימה ונעימה לכולנו." (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)