אריאלי, עופר

בן רינה ודוד. נולד ביום כ"ה באב תשל"ב (5.8.1972) בבאר שבע, בן בכור למשפחה בת שלושה ילדים. עופר גדל והתחנך בירושלים, לשם עברה המשפחה. הוא למד בבית-הספר היסודי הממלכתי "גבעת זאב" שבגבעת זאב ובבית-הספר התיכון "בויאר" בירושלים, במגמת פיסיקה-מתמטיקה. את בית-הספר התיכון סיים בהצטיינות. ילד סקרן ורגיש עם חיוך סוחף וכובש, ששאף להבין ולדעת, וקרא ספרים רבים של מדע בדיוני. גילה רגישות רבה כאשר חש באי-צדק שנעשה בסביבתו. בבית-הספר היסודי היה עופר תלמיד מבריק. מחנכת שלו ציינה, כי עופר היה תמיד במרכז, ילד ש"משך בחוטים". כאשר בגר מעט, קראו לו חבריו בהומור "מר אחריות", כי תמיד לקח על עצמו להוביל. בשעות הפנאי היה עופר פעיל בחוג סיירות בירושלים. הוא הרבה לטייל בארץ, אהב את הנופים והיטיב להכיר את הצמחייה המיוחדת באיזור ירושלים. עופר היה נער מופנם, אפילו אינדיווידואליסט, ויחד עם זאת תמיד במרכז החבורה. לפני גיוסו לצה"ל, קיבל עופר זימון לפרויקט "תלפיות", אך העדיף להתגייס לקורס טיס. בשלהי חודש פברואר 1991 גויס עופר לשירות חובה בצה"ל והתחיל במסלול הטיס. כאשר נשר מהקורס, התנדב לצנחנים ונבחר לשרת ביחידת "עורב". לדברי חבריו ביחידה, עופר הציב לעצמו סטנדרטים מאוד גבוהים ועמד בכולם. הוא סיים טירונות, עבר קורס צניחה, יצא להמשך הכשרתו הקרבית בקורס מ"כים חי"ר ובסיומו קיבל דרגת רב"ט. עופר נבחר לצאת לקורס חובשים קרביים, וסיימו בציון גבוה במיוחד. בהמשך, יצא לקורס מפקדי "עורב". בסיום המסלול יצא עם יחידתו להמשך אימונים ולפעילות מבצעית בלבנון. לאחר תקופה, נשלח עופר לקורס קצינים קרביים. המסלול והאווירה לא היו לרוחו ולאופיו. לדברי חבריו, עופר "שנא" לתת פקודות ולקבל פקודות, הוא "הדיח" עצמו מהקורס וחזר ליחידתו בלבנון. לדברי מפקדיו וחבריו לצוות, היה עופר אחראי ושקול, דמות מרכזית, אשר מילא לעתים את תפקיד מפקד הצוות. למרות שלא היה שבע רצון מהשירות הצבאי, תפקד בצורה יוצאת מהכלל וזכה על כך להערכה רבה. ביום כ"ט באייר תשנ"ג (20.5.1993), כששירת עם יחידתו במוצב ריחן בדרום לבנון, נפל עופר בעת מילוי תפקידו. עופר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, אחות – לימור ואח – דביר. בן עשרים ואחת היה עופר בנופלו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "מרגע הצטרפותו של עופר לצוות, השתלב בו כלוחם אחראי וכחבר טוב ומסור. הוא ביצע תפקידו כלוחם וכחובש באופן הראוי לציון. יומיים לפני מותו השתתף עופר במבצע בו נהרג סגן זוהר חלמיש. תחת אש מחבלים טיפל עופר בפצועים, ניגש לטפל בסגן זוהר שנהרג, וכל זאת ביצע באומץ לב ובקור רוח…" תוכניותיו של עופר לטייל באפריקה, ללמוד באוניברסיטה ולהקים קיבוץ חדש בדרום הארץ, נגדעו בטרם עת. בני המשפחה הנציחו את שמו של עופר בחדר קריאה שהקימו בבית-הספר "גבעת זאב", בו למד והתחנך.