אריאלי, אמנון (שמעון)
בן ישראל וחנה. נולד ביום כ"ח באייר תשי"ד (30.5.1954) בבית- חולים בחדרה. גדל והתחנך בנתניה, שם למד בבית-הספר היסודי 'יבנה', המשיך וסיים את לימודיו בישיבה התיכונית 'בני-עקיבא'. הוא היה אהוב על מוריו ועל חבריו, ולדברי מנהל-הישיבה הצטיין בתושייתו ובנכונותו לעזור לזולת. הוא היה חבר פעיל בתנועת- הנוער 'בני-עקיבא' שבנתניה. כחובב-ספורט טיפח אמנון את כישוריו בענפי-ספורט אחדים, וגם זכה בהרבה מדליות ותעודות- הצטיינות. הוא היה חבר וידיד שאפשר היה לסמוך עליו בכל-עת. אמנון גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1972 והתנדב לשרת בנח"ל המוצנח, במסגרת גרעין 'הראל' של תנועת 'בני-עקיבא'. לאחר הטירונות השתלם בקורס מפעילי-מקלעים ובקורס נהגי-טנקים ועשה את משך שירותו המבצעי כנהג-טנק בחיל-השריון בדרגת רב"ט. כספורטאי מצטיין השתתף באירועי הספורט של צה"ל וזכה בעיטורים על הישגיו הטובים. בהמשך שירותו הוצב אמנון עם יתר חברי הגרעין לשל"ת בקיבוץ 'עלומים' ועבד פרק-זמן ארוך במסגרייה. הוא נקשר אל הקיבוץ והחליט לקשור כאן את עתידו לאחר תום שירותו בצבא. במיוחד אהב את ילדי המשק והספיק להשלים את התקנת אבזרי המשחקים לילדי הגן יום לפני מותו. ביום 14.8.1975 נפצע אנושות בתאונת-דרכים בעת מילוי תפקידו ונפטר ביום ט' באלול תשל"ה (16.8.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבנתניה. השאיר אחריו הורים ושני אחים. הוריו הקימו לוח-זיכרון הנושא את שמו בבית-הכנסת שהתפלל בו. בספר 'יזכור לבנינו' מונצח זכרו עם בני-נתניה האחרים שנפלו במערכות-ישראל.
