אריאב, רון
בן אילנה ודוד, נולד ביום ו' בכסלו תשכ"א (23.11.1960) בחדרה. משחר ילדותו בלט רון באופיו ובעצמאותו, ידע מה רצונו ועמד על דעתו. הוא היה בעל יכולת ריכוז גבוהה, זכר סיפורים שהוקראו לו וידע לחזור עליהם בעל-פה. כשנולד אחיו, היה רון כבן שנתיים, ובניגוד לרוב הילדים הנתקפים ברגש קנאה בתינוק החדש, התייחד רון בגישתו האחראית ובאהבתו לאחיו הצעירים. אהבה זו התפתחה והתחזקה והייתה שרירה וקיימת עד יום נפילתו. כשהיה רון בן חמש, יצאה המשפחה לסינגפור לרגל שליחות שנשלח אביו למלא מטעם עבודתו. רון השתלב היטב בחיים החדשים והיה מוקסם ממראות העולם שנגלה לו. הוא הלך לגן ילדים אמריקני, ולמד בו ראשית כתיבה וקריאה בשפה האנגלית ואחר-כך הוסיף להשתלם בשפה זו. לאחר שחזרה המשפחה לארץ התקבל רון לבית-הספר היסודי "קפלן" בחדרה, וסיים בו את לימודיו היסודיים. למרות הקשיים שנתקל בהם בתחילה, מאחר שלא ידע קרוא וכתוב בעברית ברמה של שאר הילדים, התגבר רון על מגבלה זו והשלים את החסר במהירות. לאחר סיום הלימודים היסודיים, הוא עבר לבית-הספר התיכון בחדרה, וסיים בו את לימודיו במגמה הריאלית. שתי אהבות היו לרון: הקריאה בספרים והים. הוא נהג לקרוא שעות ארוכות, לפעמים אל תוך הלילה, בלא ליאות. הוא קרא בעברית ובאנגלית ותמיד היה מוקף בספרים. אהבתו לים התחילה עוד בסינגפור, שבה הוא למד בקורס לשחייה שבסיומו נערך מבחן. על הנבחנים היה לשחות חמש מאות מטרים, ורון בן השבע לא מיהר. הוא שחה בנחת, סיים בין האחרונים, אך יצא מן המים רענן ועירני. כשהיה בן שש-עשרה קשר רון את אהבתו לים בצלילה. הוא עבר קורס צלילה תת-מימית במפרץ נעמה, ויצא לו שם של צוללן מעולה. המדריכים ציינו לשבח את שיקוליו הנכונים ואת התנהגותו בעת השהייה במעמקי הים. רון גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1978 והוצב בחיל-האוויר. לאחר הטירונות סיים בהצטיינות קורס והיה למפעיל נשק נגד מטוסים. הוא היה חייל טוב, נאמן ומסור. את תפקידיו ביצע בלא דופי והיה חביב על חבריו ועל מפקדיו. כשהתבקש ללכת לקורס קצינים, סירב רון כי לא שאף לקריירה צבאית. הוא נשלח לקורס סמלים וסיימו כחניך מצטיין. ביחידתו נחשב רון כמפקד טוב, מקובל וחביב על פקודיו ועל מפקדיו. מפקדו שהתאכזב מסירובו להישלח לקורס קצינים, אמר עליו: "צה"ל מאבד קצין מעולה עקב סירובו של רון להיות קצין". ביום י' בשבט תש"ם (28.1.1980) נפל רון בעת שירותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחדרה. הוא השאיר אחריו הורים ואח. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "רון הגיע ליחידה לאחר הכשרה בבית-הספר לנ"מ כמש"ק. זמן קצר מאוד לאחר בואו ליחידה, התברר כי הוא מסוגל להיות ממלא מקום מפקד צוות תותח בסוללה שלו. הוא מונה לכך, אף שהיו מש"קים בכירים ממנו, דבר המעיד על כישוריו. כחצי שנה לאחר בואו נשלח לקורס סמלים, הקורס הבכיר ביותר במקצועו. רון סיים את הקורס בציון הגבוה ביותר מכל המשתתפים. הוא חזר ליחידה, מונה כמפקד צוות תותח ומילא את תפקידו בצורה הטובה ביותר. רון היה מעורב בכל הנעשה ביחידה, היה מקובל על מפקדיו ועל פקודיו. היה חייל שצה"ל זקוק לרבים כמותו…".
