אריאב, עמרי

בן דוב וברוריה. נולד ביום ב' בתשרי תרפ"ח 28.9.1927)) בעין-חרוד. סיים את לימודיו בבית-הספר המשותף לעין-חרוד ותל-יוסף וגדל באוירה של עבודה ויצירה במשק. הצטיין בספורט והיה חבר נבחרת-הכדורסל של "הפועל" וזכה למדליות וגביעים באתלטיקה קלה. עם סיום לימודיו בגיל י"ז התנדב לבריגדה היהודית ושהה באירופה לרגל שירותו. עם שחרורו חזר למשק ועבד בדיר. בשנת 1948, בתוך מלחמת-הקוממיות, התגייס לחיל-אויר והשתתף בקורס הראשון לטייסים בארץ. בתום הקורס הוסמך כטייס קרבי בצה"ל. בגלל הפילוג במשק עבר לקיבוץ כברי יחד עם ציונה, חברתו-לחיים, ושם נולד בנו ירום. בהיותו חבר כברי התקשר עם חברת "כימאויר" ושירת כטייס בריסוס שדות ופרדסים, אך כעבור שנתיים נכספה נפשו לשוב לחיל-האויר ואז חזר לשירות-הקבע. מילדותו התבלט בעצמאותו, במחשבותיו ובהליכותיו. ניחן בנפש אצילה והיה נעים-הליכות. אלה חיבבוהו על כל יודעיו. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום י"ט באב תשי"ד 18.8.1954)) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין-חרוד. הרמטכ"ל העניק לו דרגת סגן מיום נפלו. הניח אשה ותינוק בן חדשיים. בשנת תשט"ו הוציאה עין-חרוד ספר לזכרו. בבית-שאן הוקם על-שמו בית-תרבות לנוער הנקרא "בית עמרי". בכפר-יהושע, מקום בו נפל, הוקמה מצבת-זכרון על-שמו.