ארזי, שגיא
בן פלה ומשה. נולד ביום כ"ט באייר תשל"ד (21.5.1974) בכפר יונה, כבן בכור למשפחתו. שגיא, כשמו, היה גבוה וחסון, נער יפה תואר ומראה. תמיד היה מלא שמחת חיים, תמיד מחייך. הוא היה תפארת המשפחה. את דרכו התחיל בגן הילדים והמשיך בבית- הספר היסודי הממלכתי-דתי "בר אילן", שניהם בכפר יונה. להמשך הלימודים עבר לתיכון הדתי "שפירא" בנתניה. בצעירותו, היה שגיא חניך בתנועת "בני עקיבא", ואחר כך גם הדריך בתנועה. הוא אהב לצאת לטיולים ולמסעות עם המדריכים והחניכים, וגם כשכבר היה חייל השתדל להצטרף לפעולות של החניכים, כמלווה וכעוזר למדריכים. בזמנו הפנוי אהב שגיא לשחק כדורגל וכדורסל, ובשבתות שיחק דומינו עם סבתו (אם אמו). שגיא אהב את כל בני משפחתו, לרבות משפחתו המורחבת. לכל אחד הקדיש תשומת לב ראויה, והיה ידוע בגישתו המיוחדת אל הילדים שביניהם. במחצית יולי 1992 התגייס שגיא לצה"ל. הוא סיים טירונות של עתודאים, כדי שיוכל ללמוד עוד שנה במכללה הטכנולוגית הדתית לטכנאים ולהנדסאים. הוא למד במגמת שרטוט מכונות, וסיים בתואר טכנאי מכונות. בראשית מאי 1993 המשיך שגיא את שירותו בצה"ל. הוא הוצב בחיל החימוש ונשלח לקורס מכונאות טנקים. בסיום הקורס סופח לבסיס סדנת נפח ברמת הגולן. במחצית אפריל 1996 החל לשרת בצבא הקבע, בגדוד ברמת הגולן. הוא התמנה למפקד חוליה טכנית, וזכה להערכה רבה מצד מפקדיו על עבודתו. החיילים שהיו פקודיו מספרים, ששגיא לא התנהג אליהם כמפקד אלא כחבר. הוא ישב עמם בחדריהם, הכין קפה או תה ובילה בחברתם את הזמן הפנוי. כאשר נשאר בשבתות בבסיס, ידעו כולם שהם "חייבים" לקום לתפילה, כדי להשלים מניין לשגיא. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו את דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו. ביניהם נהרג שגיא, והוא בן עשרים ושלוש. שגיא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה. השאיר אחריו הורים, שני אחים – מיכאל ויוסף ואחות – רונה. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סמל. בני משפחתו הנציחו את זכרו של שגיא בפינת זיכרון בחדרו ובהכנסת ספר תורה לבית הכנסת בו נהג להתפלל. בית-הספר "שפירא", בו למד שגיא, הוציא לזכרו סידור תפילה, ובית-הספר "בר אילן" בכפר יונה הוציא לזכרו ספר תהילים. בחוברת צנועה, שהוציא בית-הספר "שפירא" בשיתוף עם המשפחה לזכרו של שגיא, פורסמו שירים ומכתבים שכתבו בני משפחתו וחבריו מתקופת הלימודים ומן השירות בצבא. מפקד החטיבה בה שירת, כתב למשפחה במכתב ניחומים: "שגיא שירת ביחידתי כמכונאי טנקים וביצע את תפקידו במסירות ובמצוינות מקצועית, שאפיינה אותו תמיד."