ארזי, מאיר

בן אלקה ויהודה, נולד ביום י"ג באדר א' תרפ"ט (23.2.1929), בארגנטינה ועלה ארצה עם הוריו בשנת 1937. בעודו ילד נתייתם מאמו ונשלח להתחנך בבן-שמן. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ושימש מדריך נוער בכפר סבא ובשכונות-הספר בתל- אביב. בהטיפו למיזוג ההגנה והעבודה, בחר בדרך ההגשמה, יצא להכשרה בדגניה ב' והצטרף לפלמ"ח. חלומו לבנות יישוב חדש בשממת הנגב היה למציאות בעלותו עם חבריו לרמת הנגב. מאז התמסר לבניין המשק ושקד על תיקון כל פגם בחיים החברתיים. במשך זמן מסוים מילא תפקיד של מזכיר-חוץ, אולם לבו לא נהה אחרי העסקנות כי היה מעוניין בעבודה של ממש. פיעמה בו הכרה ברורה בייעודו ובערך תפקידו, ועל אף גילו הצעיר היה אחד הקובעים את מהלך העניינים במשק. הליכותיו הפשוטות והנלבבות חיבבוהו על חבריו וחניכיו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות הכשיר עצמו בקורס חבלה ועסק בהדרכה ובאימון חברים. נוסף לכך נטל חלק בפעולות נועזות שבוצעו בנגב. ערב כיבוש ביר עסלוג' התאמן בזריקת רימון-הצתה, שהתפוצץ ופצעו פצעים אנושים. כעבור שבועיים, ביום ט"ז בסיוון תש"ח (23.6.1948), מת מפצעיו בבית-החולים "הדסה" והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. משפחתו הוציאה חוברת "דפים לזכרו", ליום השנה למותו.