ארום, גדעון

בן מינה ושמואל. נולד ביום כ"ו בתשרי תרצ"ט (21.10.1938) בקיבוץ רמת הכובש. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו לראשון לציון, שם גדל והתחנך. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'חביב' בראשון לציון והמשיך אותם בבית-הספר התיכון 'אורט' ברחובות. גדעון היה חבר בתנועת הנוער העובד והשתתף בקורסים של גדנ"ע קשר. היה חובב רדיו, בנה מכשירים אלקטרוניים והתעניין בנושאי מדע ופילוסופיה. הוא הרבה לטייל, לשחות ולגלוש. בתחילת אוגוסט 1957 התגייס לצה"ל ושובץ לחיל החימוש. הוא עבר את כל המסלול בחיל עד להשלמת קורס קציני חימוש. בתפקידיו השונים בחיל היה מפקד סדנת מטכ"ל וסדנת רפידים. בשנת 1961 סיים את שירות החובה והתנדב לצבא הקבע. בתקופה זו נשא לאישה את נורית ונולדו שני ילדיו, עמית ושמואל. בשנת 1966 יצא ללימודים בטכניון וסיים תואר ראשון בהנדסת ייצור. לאחר-מכן, בשנת 1980, המשיך במסלול מואץ לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, במינהל עסקים. בהמשך שירותו בצבא קבע תרם רבות לקידום פרוייקט 'המרכבה', פיתח וקידם נושאים שונים. הוא בלט בידע רחב, ביסודיות, בכושר ניתוח אנליטי ובחשיבה מקורית. בשנים אלו נאבק גדעון במחלה קשה. הוא עבר טיפולים ואשפוזים, אך לא ויתר והמשיך בתפקידי שדה ופיקוד, בתחומי ההנדסה, הארגון ופיתוח אמצעי לחימה, ורוחו לא נפלה, גם בחודשים האחרונים, בגבור המחלה, כאשר תכפו הטיפולים והסבל, ולא ניתן עוד להסתיר את הכאב, סירב בכל תוקף ובגבורה לכל הצעת עזרה או הקלה בבית או בעבודה. ביום כ"ח בתשרי תשמ"ז (31.10.1986) נפל סא"ל גדעון בעת שירותו. הוא נפטר לאחר לחימה עקשנית ובלתי פוסקת במחלתו, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו אישה, בן ובת, אם, אח ואחות – אשר וחיקה. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתבו מפקדים: "חבר ורע נאמן היה גדעון, אהוב על מפקדיו ופקודיו. במשך שלושים שנות שירות ביצע שורה ארוכה של תפקידים חשובים במערכת הצבאית, בכל תחומי עיסוקו של חיל החימוש." "הוא פעל במסירות וללא ליאות, ובתנאים קשים לקידום הנושאים שעליהם הופקד. אדם צנוע ועניו, רגיש ונאמן. משענת כצוק איתן לבני המשפחה ולחבריו הקרובים והרחוקים. איש חכם, איתו ניתן היה להתייעץ ולקבל תמיד סיוע. לנו היתה זכות גדולה, שגדעון היה איתנו כחבר ואיש מקצוע."