ארואס, יהודה (גרמן)

בן סולטנה וסעדיה, נולד ביום ט"ז בתמוז תרפ"ג (30.6.1923) בעיר טלסמן שבאלג'יריה. בהיותו נער נפטר אביו, ואמו נותרה אלמנה המטופלת בעשרה ילדים. ג'רמין למד בבית-ספר יסודי בעיר הולדתו ועם סיום הלימודים יצא לעבוד כדי לעזור בכלכלת הבית. במלחמת-העולם השנייה התגייס לשורות הצבא הצרפתי ושירת בחיל הקשר, ומילא בו תפקידים מיוחדים, עבורם קיבל ציון לשבח: כאשר שירת בצרפת הכבושה הצליח "לעלות" על התדר של האויב הגרמני ולהאזין לשיחותיו. לקראת סוף המלחמה היה בין "ציידי" השבויים הגרמנים הנמלטים. פעמים רבות צוין לשבח על מעשיו ואף עוטר באות גבורה מיוחד. אחרי המלחמה עבד כשנה בבית-חרושת לאריגת שטיחים ובשנת תש"ט, תקופת מלחמת-העצמאות, עלה לארץ-ישראל עם קבוצה שמנתה 70 צעירים דוברי צרפתית, חלקם ותיקי קרבות המחתרת הצרפתית. חלקם היו הרפתקנים שנאספו על-ידי קתולי אדוק בשם תדי שנדבק בחיידק הציונות ואסף את האנשים כדי לעזור למדינה הצעירה הנלחמת על חייה. הם צורפו ליחידת פלמ"ח ואנשיה כינו אותם בשם "הקומנדו הצרפתי" על שום שפתם ולבושם יוצא הדופן. בקרב הם גילו אומץ לב בלתי רגיל. הם השתייכו לגדוד 9 בחטיבת "הנגב" והשתתפו בכיבוש באר שבע במסגרת מבצע "יואב". בעת מבצע "חורב" לסילוק הצבא המצרי מתחומי המדינה, הוטל על "הקומנדו הצרפתי" לכבוש את משלטי הת'מילה שעל כביש באר שבע-ניצנה. הפלוגה הצליחה לכבוש את אחד המשלטים ולהיערך בו, אך המצרים פתחו בהתקפת-נגד בחיפוי מהמשלטים שטרם נכבשו. לאחר הדיפת מספר התקפות נאלץ הכוח לסגת לנוכח העדיפות המצרית ורק לאחר הגעת תגבורת נכבשו המשלטים המצריים. בקרב זה, ביום כ"ד בכסלו תש"ט (26.12.1948) נפצע ג'רמין אנושות ומת מפצעיו בבית-החולים בבאר שבע. הוא נקבר בבית אשל. ביום ו' באלול תש"ט (31.8.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.