ארואטי, יצחק (איזי)

יצחק, בן שרי וז'אק, נולד ביום כ"ב בכסלו תרצ"ח (26.11.1937) בפלובידב שבבולגריה, עלה לארץ עם משפחתו בשנת תש"ט (1949). בארץ למד בבית-הספר היסודי במוסד בן-שמן, וסיים את בית הספר התיכון עירוני ה' בתל-אביב. עוד בילדותו בעיר מולדתו בבולגריה, הצטיין בלימודיו במקצועות הריאליים. גם בבתי הספר בארץ היה תלמיד טוב, ואהוב על המורים ועל חבריו גם יחד. תמיד מוכן היה לסייע לחבר שהתקשה בלימודים והיה פעיל ומעורה בחיי החברה במקום מגוריו. הוא היה חובב ספורט ופעל לקידום ההכשרה הגופנית ואמנם כשהיה תלמיד הכיתה השמינית, זכה בתעודת הצטיינות מהמחלקה להכשרה גופנית במשרד החינוך. כנער עירני ורחב-אופקים היו לו תחביבים שונים וביניהם איסוף בולים, שלו הקדיש הרבה זמן ומחשבה. הוא היה גם פעיל בגדנ"ע וסיים קורס מדריכים לגדנ"עים. יצחק גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1956 והוצב לחיל התותחנים. במהלך שירותו השתלם בקורסים שונים, עלה בסולם הדרגות והגיע לדרגת סגן. הוא השתתף בפעולת קלקיליה ובמבצע "קדש" שבמסגרתו לחם בקרב אבו-עגילה כקצין סוללת-תותחים. אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר בצה"ל למד יצחק בטכניון בחיפה וסיים כמהנדס-בניין. הוא עבד כמהנדס בחברה לתכנון קונסטרוקציות וברבות הימים התמנה למהנדס המועצה של רעננה. באותה תקופה הקים את משרדו הפרטי שנקרא "יצחק ארואטי – הנדסת בניין בע"מ". במהלך פעילותו כמהנדס השתתף בתכנון שכונת-מגורים בירושלים, בנה גני-ילדים ובתי-ספר בערי השרון וברצועת עזה, והתמחה בבניין גשרים וגשרונים ברחבי הארץ. מהדרום ועד גבול הלבנון. במלחמת ההתשה לחם בבקעת הירדן. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים עשה יצחק בשירות מילואים כקצין קישור ליד כוחות האו"ם ברומאני, שבצפון סיני. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפגע יצחק ונהרג בהתקפת מטוסים מצריים על מחנה רומאני. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. משפחתו הוציאה לאור חוברת להנצחת זכרו ובה דברים על חייו ופעלו.