ארד, דוד (‘דודי’)

בן אדי ורות. נולד ביום ט"ו בתמוז תשט"ז 24.6.1956)) בקיבוץ עינת. בשנת 1959 עבר עם אמו לקיבוץ חמדיה, שם למד בבית- הספר היסודי. בשנת 1964 עבר לגור עם אביו ברמת-גן. השלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר המקצועי 'אורט' שבגבעתיים במגמה של בניין וארכיטקטורה. דוד, או דודי בפי חבריו, היה נער שקט וחביב, וצנוע מאוד בדרישותיו. בבית-הספר היה תלמיד טוב וממושמע, ומקובל בחברת הילדים. היה חבר בתנועת הנוער העובד. כאשר חלה אביו, טיפל בו במסירות, וגם במשך שירותו הצבאי הקדיש את כל חופשותיו לטיפול באב. בראשית יולי 1974 גויס דוד לעתודה האקדמית. את שירותו בצה"ל התחיל בשנת 1976 והוצב לחיל-השריון. במסגרת שירותו בחיל זה עבר קורס מקצועות טנק וקורס מפקדי-טנקים, ושירת כנהג-טנק, כטען-קשר וכמש"ק-טנק. להערכת מפקדיו היה "חייל טוב, בעל רמה אישית גבוהה מן הממוצע", אך את מקומו הנאות מצא בחיל-המודיעין, ולאחר שסיים קורס קציני-אג"מ וקורס קציני- מודיעין – שניהם בציונים גבוהים – שירת כקצין-מודיעין בחיל-השריון והצטרף ליחידה שהיתה בסיני. ביום כ"ט בשבט תשל"ט 25.2.1979)) נפל דוד במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "דוד שירת ביחידתי כקצין-מודיעין ומילא תפקידו בהצטיינות. דוד מעולם לא כעס, תמיד חייך וצחק, כולנו אהבנו אותו". ב-2001 הועברה גופתו לבית-העלמין ברגבה ונטמנה לצד אחיו עוזי.