fbpx
ארד, בועז

ארד, בועז


בועז, בן חיה ושמואל ז"ל, נולד ביום כ"ד בתמוז תשי"א (28.7.1951) בקיבוץ בית-זרע. הוריו נמנים עם מייסדי הקיבוץ ובוניו. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ ואחרי כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "בקעת כנרות". בועז היה נער עליז, נעים-הליכות ושמח בחלקו. הוא ריכז סביבו את ידידיו, שהעידו עליו, כי מעולם לא השתעממו בחברתו. אהב חיי חברה, היה פעיל בארגון ערבי-הווי ומסיבות בבית ספרו בקיבוץ והשקיע בכך מכשרונותיו הרבים. בועז הרבה לטייל בארץ עם חבריו לתנועת הנוער "השומר הצעיר" ועם בני משפחתו. בעיקר אהב את הכינרת ואת סביבתה והיה יוצא לטייל לחופיה ועושה שם ימים ארוכים, מתענג על הנוף ועל האווירה ומבלה בשחייה ובשיט. בביתו נטעה בו האהבה למוסיקה והוא נהג להאזין למוסיקה קלאסית, לשירים ולפזמונים. נהג לקחת עמו את הגיטרה שלו לטיולים, ואחרי כן אף ליחידתו בצבא. היה אוסף סביבו חברים ומשמיע להם שירים, כשהוא מלווה את עצמו בנגינה. משום כך הייתה השמחה שורה במקום שנמצא בועז עם הגיטרה שלו. בעל רגשות עזים וחמים היה וידע להביעם בעזרת מכחולו. הציורים שהשאיר אחריו, מעידים על כשרון רב שלא מוצה עד תום. בועז גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והתנדב לחיל האוויר. הוא התקבל לקורס-טיס, עבר בהצלחה את השלבים הראשונים והקשים של הקורס ואף נהנה מחוויית הטיסה. אלא שלא סיים את הקורס ועבר לשרת באחת הסיירות מהמפוארות של צה"ל, בה עבר קורס-צניחה. לאחר שהוצע לו תפקיד שלא נראה לו קרבי דיו, עבר לחיל השריון וביקש לשרת באחת מיחידות הסיור של החיל. הוא סיים בהצלחה קורס סיירי שריון וקורס מש"קים והשתלם בהפעלת כלי-נשק חדיש, שהוכנס אותה עת לשימוש בצה"ל. בועז היה לוחם מעולה ומפקד למופת. הוא הכיר את מערכות הנשק על בוריין והדריך את חבריו לפלוגה בהפעלתן. כן הצטיין בניווט, בזכות היותו בעל חוש-התמצאות יוצא מגדר הרגיל. בתחום הניווט התבטאו אהבתו הרבה לארץ והידע הרב שרכש בסיוריו הרבים. הוא היה ידוע כמפקד נוח לחייליו; לא נהג עמם רשמיות ולא הקפיד על גינוני משמעת, אך דרש ביצוע מדויק וקפדני של המשימות שהטיל עליהם. פקודיו זוכרים אותו כחבר וידיד, שהדאגה לחייל כפרט עמדה בראש מעייניו. היחידה בפיקודו הייתה מן המצטיינות בסיירת, הן באימונים והן בפעילות המבצעית. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה סיירת-השריון בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת-הגולן, ויחידתו של בועז עסקה ברדיפה אחר כוחות של הסורים באזור בוקעתא. בועז נהרג ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), כשהנגמ"ש שלו נתקל במארב כשהוביל פצועים לתחנת-האיסוף. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבית-זרע. השאיר אחריו אותו זמן, הורים, שני אחים ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל-ראשון. אחיו, שלמה, נפל מאוחר יותר בעת מילוי תפקידו בסיני ואביו נפטר זמן קצר אחרי כן. חבריו ליחידה והוציאו לאור ספר ובו דברים משל הוריו וידידיו, לזכרו ולזכר אנשי הסיירת, שנפלו בקרבות מלחמת יום-הכיפורים; כן כלולים דברים על דמותו בחוברת שהוצאה לאור על-ידי המועצה המקומית של עמק הירדן, לזכר בניה שנפלו במערכה.

כובד על ידי

דילוג לתוכן