ארד, אמוץ

אמוץ, בן מרים ועמנואל, נולד ביום כ"ח בתשרי תשי"ד (7.10.1953) בקיבוץ חולתה. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי "הר וגיא" בקיבוץ דפנה. כבר מימי נערותו גילה אמוץ רצינות בוגרת בגישתו לבעיות. ייחודו, הן בלימודים והן בעבודה, היה בכך שהעריך את המחשבה השיטתית והיסודית והצטיין ביכולת אינטלקטואלית בניתוח בעיות ופתרונן. אמוץ נטל על עצמו תפקידים ומשימות, בעבודה במשק ובתחום החברתי, והיה מבצעם בדייקנות ובשלמות. הוא קבע לעצמו מה הדרך לעשיית הדברים ולא היה מרפה, עד שהשלים את אשר הציב לעצמו. הוא שאף להצטיין בלימודים (ואחר-כך בקורסים שעבר בצבא) ולכן השקיע תמיד מאמץ רב כדי להצליח ולהגיע להישגים שקבע לעצמו. חבריו זוכרים אותו כנער שתקן ומסוגר, היודע עם זאת לבטא את מחשבותיו ודעותיו, בשקט נפשי, בזמן הנכון ובמקום הנכון, בלי לחסוך ביקורת ממי שראוי לה. אמוץ נמנה עם חטיבת בני הקיבוץ-המאוחד ומטעמה נשלח לקורס מדריכים. הוא הדריך כיתה של בני הקיבוץ ואחרי-כן היה מרכז מועצת התלמידים בבית-הספר "הר וגיא". הוא התעניין בתחום האלקטרוניקה וכעבודת גמר בבית-הספר התיכון, הצטיין בתחום הטכני, בבנותו מחשב- אלקטרוני. הוא הרבה לעסוק בצילום, היה מפתח לבדו את תצלומיו, שהשתקפה בהם אהבתו לארץ שכה הרבה לטייל ולסייר בה. אמוץ גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971 והוצב לחיל השריון. הוא סיים קורס מפקדי טנקים והוצב כמט"ק בחטיבה 7. כעבור זמן-מה נשלח לקורס קצינים ולאחר שהוענקה לו דרגת הקצינות, ביקש לשוב לחטיבה שלו, הפעם כמפקד מחלקה. אמוץ היה מפקד קר-רוח שגילה תושייה רבה בעתות לחץ. הוא הפך את המחלקה שבפיקודו ליחידה מעולה, הן ברמתה המקצועית והן בגיבוש החברתי של אנשיה. הוא לא הקפיד על גינוני המשמעת, עם זאת דרש שלמות ודיוק בביצוע. פקודיו מעידים כי היה מקובל ואהוב עליהם, בזכות יכולתו להתקרב אליהם, להיות להם חבר וידיד ובזכות נכונותו לסייע להם תמיד בעצה ובמעשה. אמוץ הצליח לסגל לעצמו את אורח המחשבה של חייליו, אפילו היה שונה משלו. בשקט וברצינות ולעתים בקורטוב של הומור טוב, ניהל את המחלקה שבפיקודו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים עמדה יחידתו בקו-האש ברמת-הגולן והשתתפה בקרבות הבלימה נגד הצבא הסורי. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973) התקדמה פלוגתו לעבר כוח סורי באזור תל-דאור. בהיתקלות עם האויב נפגעו טנקים רבים. אמוץ העלה על הטנק שלו את חבריו, שהטנקים שלהם נפגעו ונע לעבר נקודת איסוף הפצועים. הוא עצמו ניצב אותה עת זקוף בצריח המפקד, עד שפגע בו כדור והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין בחולתה. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן. קיבוץ חולתה הוציא לאור עלון מיוחד ובו דברי חברים על דמותו.