ארד (אדיגר), יואב

בן ישראל וצפורה. נולד ביום כ"ו בניסן תרצ"ז (7.4.1937) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר "תיכון חדש". חובב-טבע מובהק היה ועניין רב מצא בבוטניקה ובעיקר בזואולוגיה. נטה לספרות ואף ניסה ידו ברשימות קצרות. מתחילה היה חבר "התנועה המאוחדת" ובסוף לימודיו התיכוניים עבר ל"הנוער העובד". הצטרף לגרעין צל-צח ויחד עם חבריו לגרעין זה יצא למשק עין-חרוד לשם הכשרה. כאן מצא כר נרחב לפעולה וידו היתה בפעולות חברותיות ותרבותיות: היה קורא פרקי-תנ"ך במסיבות-שבת, עשה מאמצים להשגת תקליטים, ארגן את החוג לידיעת-הארץ וגילה אהבה רבה ל"פינת החי" – זה הענף אשר בחר לו. אחרי חמישה חדשים בעין-חרוד הגיע זמן הגיוס והוא יצא לנח"ל. בסיימו את אימוניו הגיע לקבוצת ארז ושוב חזר לחיי-עבודה בשדה. היה מרבה בקריאה ובלימודים עצמיים והמשיך בפעילותו הציבורית. אך יחד עם רצינותו, שהתבטאה בהתלהבות לחי ולצומח, לצליל וללשון, היה מגלה לעתים גם שובבות רבת-חן. היה בין הלוחמים בימי מערכת-סיני וביום כ"ז במרחשון תשי"ז (1.11.1956) נפל בקרב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק. זכרו הועלה ב"ניב הקבוצה" של חודש שבט תשי"ז יחד עם כמה סיפורים שבעזבונו; גם בקובץ "אל רעים", שהוציא לאור גרעין צל-צח אשר בארז בחודש אב תשי"ז, הועלה זכרו בין שאר החברים שנפלו במערכת-סיני ובו פורסמו ארבעה מסיפוריו; ובמלאת שנה לנפלו (במרחשון תשי"ח) הועלה זכרו בספר "חיים שנגדעו" שהוציא גרעינו צל-צח.