ארגמן, אריה
בן פסיה ומרדכי. נולד ביום כ"א בכסלו תש"י (11.12.1949) בחיפה. אריה למד בבית-הספר היסודי 'שלווה' בחיפה והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-המקצועי 'שפרינצק' במגמת מסגרות מיכנית. אריה היה בן מסור מאוד להוריו ועזר להם ככל יכולתו בפרנסת הבית. היה תלמיד טוב ואהוב על חבריו הרבים ואף מצא לו פנאי לתחביבו – עבודות שונות. באוקטובר 1970 גויס אריה לצה"ל והוצב לשרת בחיל-הים. בתקופת שירותו הצטיין באחת המשימות שהוטלו עליו ומפקדיו בחיל העניקו לו תעודת הצטיינות על כך. בשנת 1972 עבד אריה כמסגר מיכניקה עדינה בתעשייה הצבאית. עם שחרורו מן הצבא השלים אריה את השכלתו – הוא נרשם לבית-הספר להנדסאים של הטכניון בחיפה וסיים אותו בתואר "הנדסאי" ובד בבד סיים קורס של משרד התחבורה בניהול מוסכים. במרס 1977 התקבל אריה לצבא הקבע בחיל-האוויר. הוא המשיך בהרחבת השכלתו הטכנית, כמתחייב מתפקידו בחיל ונוסף לקורסים הטכניים השונים, נשלח לארצות-הברית להשתלם בנושאים הקשורים במטוסי אף- 16. כך נטל חלק חשוב בקליטתם של מטוסים אלה בחיל-האוויר הישראלי. בתוקף תפקידיו אלה הוענקה לו דרגת קצונה, והוא סיים שירותו בדרגת סרן. בשנת 1969 נשא אריה לאישה את אילנה ולזוג נולדו שני ילדים. במלחמת יום-הכיפורים השתתף אריה בקרבות ברמת הגולן. בהיותו במלוא תנופת עבודה, התגלתה אצל אריה מחלה ממארת. כדי לא להעציב את הוריו האהובים, לא סיפר להם אריה על כך והדבר נודע להם רק זמן קצר לפני מותו. ביום ט"ז באלול תשמ"ט (16.9.1989) הכריעה אותו מחלתו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אישה, שני ילדים – אייל ואסף, והורים. בדברי התנחומים למשפחתו, ציין מפקד היחידה של אריה: "מה שאפיין במיוחד את אריה היתה מסירות לדוגמה… אהב את חייליו וכולם אמרו זה קצין שכולו לב".
