רן, בן אורה ולוי, נולד ביום א' בחשוון תשי"ד (11.10.1953) בגדרה. אחרי שמשפחתו עברה להתגורר במושב קדרון, למד בבית-הספר היסודי "בית-אור" במקום. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון החקלאי ב"כפר הירוק" ועמד בבחינות הבגרות. רן, שהיה ידוע בכינוי רני, גדל באווירה כפרית. ביתו היה גדול ופתוח לאורחים; סביב הבית הייתה חצר גדולה, שגדלו בה בעלי-חיים ומסביבה כרמי גפנים ומטעי אגוז. רני היה נער עליז ואוהב-חיים, שותף למעשי קונדס של חבריו, אך יודע לעצור אותם כשהדברים החלו חורגים מגדר משחק. עוד כשהיה תלמיד בבית-הספר היסודי התגלתה נטייתו לחקלאות. הוא היה שותף להוריו בעבודת המשק, ברצינות ובאחריות בוגרת. הוא עבד בהשקייה ובגיזום, הקים משק חי קטן וטיפל בבעלי-חיים, באהבה ובדאגה. הוא היה בעל חוש טכני מפותח, עשה שעות ארוכות בתיקון ובשיפוץ כלי הרכב והמכונות החקלאיות. רני היה בעל תכונות מיוחדות, שאינן שכיחות אצל נערים בני גילו. הוא אהב סדר וניקיון, היה בעל משמעת-עצמית קפדנית, שהדריכה אותו בכל מעשיו, וכן היה ישר ובעל השקפות משלו בענייני מוסר. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, בחר להמשיך בלימודי החקלאות בבית-הספר התיכון ב"כפר הירוק". תקופת הלימודים שם הטביעה את חותמה עליו, חשלה אותו ועצבה את אישיותו. הוא ביצע בשלמות את התפקידים שהוטלו עליו במשק. עד מהרה הפך לדמות המרכזית בחברת הילדים שבכפר ונבחר להיות מרכז-המשק – התפקיד החשוב ביותר שמטילים על תלמיד. בתפקיד זה התגלה כאדם בעל מחשבה יסודית ושיטתית, ושיקול-דעת רציני ובוגר. הוא הפעיל את חבריו, דאג לביצוע קפדני של המשימות שהוטלו עליו והפך לדוגמא אישית ולסמל של תלמיד מעולה ואיש ארגון. רני היה נושא תמידי לחיקוי וללימוד, דמות אצילה, שהטביעה את חותמה בכל תחומי החיים בכפר. בתבונתו הצליח לחדור לנפש חבריו, להבין את קשייהם ומצוקותיהם, להאזין לבעיותיהם ולתמוך בכל אלה שהתקשו בעבודתם ובחיים הפרטיים. הוא נהייה משענת ומקור-כוח לרבים ולעתים עשה זאת בלי שהדבר ייוודע או יורגש. הוא היה בעל חוש-הומור חביב, שילב בדבריו אמרות חידוד ושנינה. עם זאת, היה דמות נערצת, בזכות הרצינות הבוגרת שלו, האחריות שנטל על עצמו ושיקול-דעתו המפוכח. רני אהב דברים יפים. הוא היה צעיר בעל נפש רגישה, אהב לבלות בחברת ידידיו הרבים וידע גם להקדיש שעות ארוכות לשיחה רצינית עם חברתו בנושאים שהטרידוהו. הוא אהב סרטי אומנות, האזין למוסיקה ובעיקר לשירים ופזמונים. עם חברתו יצא לטיולים ברחבי הארץ ועשה ימים ארוכים לחופי הכנרת או במרומי החרמון. הוא היה אנין-טעם ולעתים ביכר לסיים ערב של בילוי בארוחה במסעדה משובחת. בתקופת הלימודים פיתח יחס מיוחד למשפחתו. אמנם שאף להיות עצמאי ולא-תלוי ולכן עסק בחלוקת עיתונים ובעבודות אחרות, כדי להשתכר דמי-כיס; אך היה קשור לבית, בילה בו את כל חופשותיו ואהב להיות בחיק משפחתו. הוא היה מורה הדרך לאחיו הצעיר והשפיע רבות על דרך עיצובו ועל התפתחותו. מוריו אמרו על רני: "מתמיד במטרות שהוא מעמיד לעצמו; עובד מעל למצופה; יוצר, יוזם, פעיל; שולט ומשפיע בחזקה על חבריו; מקבל על עצמו הרבה אחריות ומשימות; מקובל ואהוד מאוד על חבריו; הזדהות ביקורתית עם המבוגר, תוך ביצוע המוטל עליו; ישר מאוד, ללא פשרות, מצפוני, יציב מאוד… תוך זמן קצר, גדל הילד והיה לנער פורח מבחינה אינטלקטואלית ומוסרית. אם קרה לנער לעמוד בוויכוח עם מבוגר בנושא חברתי והביא עמו עדות כי 'אפילו רני אמר כך', חתם בזאת את הוויכוח. עם רני אי-אפשר היה להתווכח בחוסר אמון ליושרו האינטלקטואלי. לא יכולת לחשוד בו, כי הוא מתמיד ומחזיק בדעתו מתוך אינרציה ועיקשות סתמית. הוויכוח עם רני היה תמיד במישור של נאמנות ועקרונות ומחשבה בהירה". בקיץ 1970 יצא רני לסיור בארצות מערב אירופה ובילה באנגליה ובגרמניה. כשנסתיימה מלחמת ההתשה באוגוסט 1970 והפסקת האש נכנסה לתוקפה, כתב מאנגליה: "שמחתי לקרוא כאן בעיתון שיש הפסקת-אש ובכלל שאולי אולי יהיה שלום". רן גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והוצב לחיל השריון. הוא סיים את הטירונות כחניך-מצטיין פלוגתי ואחרי-כן הוכשר כטען-קשר וכמפקד טנק. גם את קורס המט"קים סיים בציונים טובים מאוד. בהיותו בקורס השתתף בפעילות מבצעית ברמת-הגולן ובגזרת לבנון. רני עבר בהצלחה את מבדקי הקצונה וסיים בהצלחה קורס קציני אג"מ בבית-הספר לקצינים של צה"ל. בערב יום-הכיפורים סיים בהצלחה קורס קציני-שריון. הוא הסתגל בקלות ובמהירות לתנאי-השירות הקשים. גם ביחידה שלו ובבית-הספר לשריון, הפך להיות הדמות המרכזית והנערצת, בזכות נכונותו תמיד לסייע לכל נזקק ובזכות השקט הנפשי שלו וקור רוחו בשעות הקשות של האימונים והפעילות המבצעית. מפקדיו, שהכירו בכישוריו, הטילו עליו משימות רבות מתוך ידיעה ברורה, כי יבצע את המוטל עליו בדייקנות ובשלמות. בערב יום-הכיפורים תשל"ד הוטס לסיני, כדי להצטרף לכוחות הלוחמים. כשפרצו הקרבות יצאה היחידה להשתתף בבלימת המצרים, שצלחו את תעלת סואץ. המלחמה הקשה והאבדות שסבלה היחידה השפיעו קשות על רני והעכירו את רוחו. הוא ייחל לקץ הקרבות, כדי לחזור ולהגשים את חלומותיו על משק חקלאי משלו. בשעות הלחימה הקשות, לא איבד רני מיעילותו ויזמתו. בקור-רוח טיפל בפצועים וסייע לחיילים, שנתקפו בהלם-קרב, להתאושש ולשוב ולמלא את תפקידם. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) בקרב על מוצבי "חמוטל" ו"מכשיר", נפגע הטנק של רן והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במושב קדרון. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן-משנה. הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו משל הוריו, מוריו, חבריו ללימודים ולשירות הצבאי וכן קטעים מיומנו וממכתבים שכתב.
