ארבל (ארבע), שלום
בן כלאפו ומרים. נולד ביום י' באייר תשי"ח (30.4.1958) במגדל- העמק. למד בבית-הספר היסודי 'שלום עליכם', המשיך את לימודיו במגדל-העמק, בחטיבת הביניים שבבית-הספר 'רוגוזין', וסיים את לימודיו בנהלל, בבית-הספר התיכון החקלאי. שלום היה תלמיד פיקח וממושמע, אך לא הקדיש מאמצים רבים להשגת ציונים גבוהים בבחינות. הוא היה חובב-ספורט והצטיין במשחק הכדורגל. אף השתתף בתחרויות מקומיות במסגרת בית-ספרו וצוין כשחקן מעולה. בעת לימודיו בבית-הספר החקלאי בנהלל גילה שלום אהבה רבה לחקלאות ולעבודת-האדמה והיה מאושר מהמסגרת הלימודית והחברתית שהיה שרוי בה. יופיו ואישיותו החביבה הפכוהו לדמות נערצת ואהובה, והוא היה מוקף תמיד חברות וחברים רבים. על-אף הצלחתו הרבה בחיי החברה, היה ביישן וצנוע. בספר המחזור של בית-הספר התיכון כתבו עליו חבריו: "מראהו החיצוני הנאה משך אליו בנות רבות, אולם אהבתו הגדולה היתה נתונה לדבר אחד בלבד – לבית ולמשפחה". שלום גויס לצה"ל בספטמבר 1976 והתנדב לנח"ל. לאחר הטירונות נשלח לשל"ת בקיבוץ יפתח. שם נפצע באצבעו בתאונת-עבודה. בגלל פציעתו לא יכול היה להתנדב לשרת בנח"ל המוצנח. את תקופת הבט"ש עשה עם חבריו בבקעת-הירדן, ומשך כל אותה תקופה ציפה בקוצר-רוח ליום בו יוכל להעלות את הפרופיל הרפואי שלו ולהתנדב להיות צנחן. בחברת החיילים ששירת עמם היה שלום מקובל ואהוב, וכל תכונותיו מילדות נשתמרו בו ובאו לגילוי הולם. במשך כל שלבי-האימונים שמר על קשר הדוק עם משפחתו ועם חבריו. ביום א' בטבת תשל"ח (10.12.1977) נפל שלום בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבמגדל-העמק. השאיר אחריו הורים ושש אחיות. משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו.
