ארביב, רפאל (לארי)

בן-הזקונים של שרה ו-ויקטור, נולד ביום ה' בניסן תרפ"ז (7.4.1927) בטריפולי שבלוב למשפחה ענפה. לאחר שגודל תוך תפנוקים בבית הוריו וקיבל השכלה של בית-ספר עממי ושלוש כיתות גימנסיה, גמר אומר לעלות לארץ-ישראל והצטרף להכשרה חלוצית בטריפולי. מאחר שלא ניתן לו סרטיפיקט בתנועת "החלוץ", החליט לעלות בעלייה ב'. לפני עלייתו השתלם במקצוע החשמלאות וב-11.3.1947 עלה באוניית-מעפילים כשהוא חבוי בתוך מכל ריק של דלק. הוא הספיק לעבוד זמן קצר בחברת החשמל, אך קץ בחיי העיר, עבר לקיבוץ שדה-נחום, ומיד הצליח להתערות בו יפה. בפרוץ מלחמת-העצמאות היה מראשוני המתגייסים. על טענת אחותו, אשר ביקשה שידחה את גיוסו כדי שלא להדאיג את אמו החולה מאוד, ענה: "לא לשם ישיבה שקטה במשק סיכנתי את חיי בעלייה הקשה, כי אם לשם הגנת המולדת". רפאל הצטרף לפלמ"ח ובמסגרתו לחם להגנת השיירות בדרך לירושלים. ב-31.3.1948 אורגנה ליד חולדה שיירה גדולה לירושלים. עיכוב בארגון השיירה בשל תקלות והבוץ בדרך איפשרו לכוחות הערביים להתארגן ולחסום את דרכה של השיירה וזו נאלצה לסגת תוך כדי קרב. בקרב זה נפל רפאל, ביום כ' באדר ב' תש"ח (31.3.1948), שנה אחת אחרי עלייתו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחולדה.