ארביב, מרדכי (‘חי’)

בן מרדכי ז"ל וסלמה. נולד ביום י"א בשבט תשי"א (18.1.1951) בחדרה. מרדכי נקרא ע"ש אביו, שנפטר בטריפולי שבלוב לפני עלות המשפחה ארצה. תחילה התגוררה המשפחה במעברת 'שבות עם', וכעבור זמן עברה לנתניה. שבעה מאחיו נפטרו, ונותרו בחיים רק מרדכי ואחותו ניצה. הוא התחיל ללמוד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'תחכמוני' שבנתניה, אך מחמת התנאים הקשים בבית נמנע ממנו ללמוד באורח סדיר – הוא נאלץ להפסיק את לימודיו ויצא לעבודה כבר בגיל צעיר. הוא עבד בעבודות-בניין שונות ולפני גיוסו עבד במלטשת-יהלומים. את כל משכורתו נתן לאמו. מרדכי גויס לצה"ל בתחילת מאי 1969 והוצב כנהג ביחידת חיל- האויר. הוסמך כנהג מכלית-דלק לתדלוק מטוסים ומילא את תפקידו באורח מושלם. לקראת השחרור הוצב כנהג של קצין בכיר, וההערכות על מילוי תפקידו היו: "נהג מעולה, ממלא את תפקידו לשביעות-רצון רבה, משמש מופת ליתר חבריו, בעל רצון טוב ומצטיין במילוי תפקידו". בסוף מאי 1972 שוחרר מרדכי מהשירות הסדיר, אולם כעבור חצי-שנה נתקבל לשירות- קבע בצה"ל. מפקדיו רצו לקדמו ושלחוהו לבית-הספר הצבאי להשכלה, ושם הרחיב את ידיעותיו ומילא את אשר החסיר בנעוריו. ביום י"ז באייר תשל"ה (27.4.1975) נפל מרדכי בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבנתניה. השאיר אחריו אם ואחות. משפחתו תרמה ספר-תורה לבית-הכנסת 'חסד ואמת' שבנתניה, להנצחת זכרו. שמו, תמונתו ודברים לזכרו הובאו בספר 'יזכור לבנינו' שהוציאה עיריית נתניה לזכר בני-העיר שנפלו במערכות-ישראל.