ארביב, אפרים

בן אסתר וכמוס, נולד ביום ח' בשבט תשי"ט (17.1.1959) בטריפולי שבלוב. בעיר הולדתו סיים אפרים שתי שנות לימוד בבית-הספר היסודי ובשנת 1967, לאחר שמשפחתו עלתה לארץ, המשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "יבנה" בנתניה. אחר-כך, החליט אפרים לצאת לעבוד כדי לעזור בכלכלת הבית. למשפחתו ברוכת הילדים, לא היו אמצעים לשלוח אותו ללימודים על-יסודיים והוא נרתם לעזור ולהקל על הוריו לממן את שכר הלימוד של אחיו הצעירים. בד בבד עם עבודתו ביום כלוטש יהלומים, למד אפי בערב בבית-הספר "תיכון חדש" בנתניה והשלים את לימודיו העל-יסודיים. בעבודה הוא הצטיין בגימור מעולה, וזכה להערכת מעבידו בשל הישגיו המצויינים. הוא היה בחור חברותי ונעים הליכות, הצטיין בטוב ליבו והיה אהוב על חבריו ועל תושבי שכונתו. הכול הכירו אותו כנדיב לב המרבה לעזור לזולת. הוא אהב מאוד את ספורט הכדורגל, והיה חבר ושחקן מן השורה באגודת בית"ר נתניה. אפרים גויס לצה"ל בנובמבר 1976 והוצב בחיל-האוויר. לאחר הטירונות הוא עבר קורס בבית-הספר הטכני של החיל, והיה למפעיל ציוד בטיחות והצלה. ביחידתו נחשב אפי חייל טוב, ממושמע ואחראי ומפקדיו העריכו אותו וידעו שכל משימה שיטילו עליו תבוצע בדייקנות עד תום. בחופשותיו מהצבא, הוא נהג לעבוד במקצועו, שוב כדי להקל על משפחתובנשיאת נטל הכלכלה. כשבגרה אחותו ועמדה לסיים את לימודיה התיכוניים, התקשו הוריה לממן את לימודיה באוניברסיטה, אפי התנדב להמציא לה את שכר הלימוד. ביום ג' בתמוז תשל"ט (28.6.1979) נפל אפרים בעת שירותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בנתניה. הוא השאיר אחריו הורים, חמישה אחים וארבע אחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "אפרים הגיע ליחידה לפני עשרים ושבעה חודשים, ומאז שימש בהתנהגותו דוגמה למסירות ולנאמנות. הוא מילא את המשימות המוטלות עליו בצורה הטובה ביותר ועזר לכל פונה. מעולם לא כעס ולכל פנייה אליו נענה ברצון. התנהגותו זו עוררה חיבה ואהבה אליו הן מצד חבריו והן מצד מפקדיו".