אקרמן, אמנון

בן אידה ויצחק, נולד ביום כ"א בסיוון תרפ"ט 29.6.1929)) בחיפה. סיים שש שנות לימוד בבית-הספר הריאלי בחיפה, והמשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי הדו-שנתי שליד הטכניון. אמנון ניחן בכשרון מוסיקלי ואף למד מוסיקה באופן שיטתי. מתוך שאיפתו לחיי קיבוץ דחה השתלמות במוסיקה והתמסר להכשרה. הוא ניחן גם בכשרון ציור ובתקופת-חייו האחרונה החל להשתלם בו. בהיותו בן 11 הצטרף לתנועת הצופים ולאחר שנים מספר הצטרף לגרעין הכשרה. הוא השתתף בעלייה לביריה וזמן-מה לאחר-מכן יצא עם חבריו הצופים להכשרה מגויסת בדפנה. בתקופת ההכשרה, על אף עייפותו מהעבודה הקשה, למד והתכונן לבחינת הבגרות. אולם הרגשת החובה כלפי המולדת קדמה אצלו לכל. עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס מיד ושירת בחטיבת "יפתח". הוא השתתף בקרבות השונים בגליל. היה גם בין מלווי השיירות. במכתבו האחרון הביע את צערו על העדרו זו הפעם השנייה מה"סדר" של פסח בבית, וסיים: "אנחנו נפתח את הדרך ואז נבוא לחופשה". אמנון נפל בהתקפה השנייה על מצודת המשטרה ההררית בנבי-יושע, ביום י"א בניסן תש"ח 20.4.1948)). ההתקפה השנייה על משטרת נבי יושע נערכה בליל 19-20 באפריל 1948. החבלנים פרצו את הגדרות, קרבו לבניין והחלו להניח את חומר הנפץ. תוך כדי כך התגלו והושלכו רימונים לעברם שגרמו לנפגעים. פינוי הנפגעים עיכב את הפיצוץ ובינתיים נפגעו לוחמים נוספים וביניהם החבלנים והמטען לא הופעל. עם עלות השחר ניתנה הוראה לסגת. הנסיגה בוצעה תוך לחימה בכוחות אויב ניכרים שהוזעקו למקום ולכוח היו נפגעים רבים. ביום י"א באייר תש"ח 20.5.1948)) הובא אמנון למנוחת-עולמים בנבי יושע.