אקו, שאול

שאול, בן רינה ושמואל, נולד ביום י"ט בתשרי תש"ד (18.10.1943) בקהיר שבמצרים ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1950. הוא למד בבית-הספר היסודי בקריית-ביאליק ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בקיבוץ געש. הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן, צמא דעת ומתמיד, הצטיין במקצוע המתימטיקה והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. שאול היה נער עליז, חייכן ושמח בחלקו. טוב-לב היה ואהב לסייע לזולת, לא רק בעצה, אלא גם במעשה, ולו גם היה הדבר כרוך בטרחה מרובה. הוא היה חברותי, מקובל ואהוד על ידידיו ובן נאמן ומסור למשפחתו. הוא היה אדם ישר ובעל מצפון, נאה דורש ונאה מקיים, כן ורגיש למעשי עוול. הייתה בו תושייה רבה ובעבודתו השקיע את כל מעייניו, במציאת דרכים לייעול ולשיפור. שאול גויס לצה"ל בסוף מאי 1962 והתנדב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות, השתלם בקורס למקצועות הטנק ובקורס למפקדי טנקים. אחרי כן הוצב לאחת היחידות המובחרות, ועליה הייתה גאוותו. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו, וידיד ורע לפקודיו. בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את בני משפחתו והקפיד לכתוב הביתה ואף דאג שיותר לו לצאת לחופשות מיוחדות, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. בשנת 1967 לחם בקרבות העזים ברמת גולן, והוענק לו "אות מלחמת ששת-הימים". בשנת 1971 נשא את חברתו פנינה לאישה ולאחר שנה נולדה בתו, רונית. במלחמת יום הכיפורים לחמה יחידתו של שאול בקרבות הבלימה ברמת-הגולן, למן היום השני של המלחמה. ביום החמישי של המלחמה בי"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), פטרלה היחידה במבואות הכפר חושנייה. לפתע פגע פגז בטנק של שאול והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו אישה ובת, אם, ארבעה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שאול היה מסור בלב ובנפש לצוותו ולפלוגתו, אהוב על מפקדיו ועל חבריו". המועצה המקומית של קריית-ביאליק הוציאה לאור חוברת לזכר אחד-עשר בני הקריה, שנפלו במלחמה ושאול בתוכם.