אקוקה, אלירן

בן יפה ואילן דוד. נולד ביום כ"א באייר תשמ"ה (12.5.1985) בבית שאן. אח ליוחאי, מאור ולירז. ילד חייכן, טוב לב, מלא שמחת חיים ומרבה לצחוק. את לימודיו עשה בעירו, בבית הספר הממלכתי-דתי "שאול המלך", ובבית הספר המקיף הדתי "אורט על שם זלמן ארן". בביתו התחנך אלירן על ברכי מורשת חיל הים, וישב מרותק לסיפורים ולחוויות של אביו, יוצא חיל הים, כשהיה חוזר ממילואים. הוא נצר בלבו את הסיפורים ואת הזיכרונות וגמר אומר כי בבוא היום ישרת גם הוא בחיל הים. בהתקרב מועד הגיוס בחר אלירן לעבור קורס נהיגה קדם-צבאי. הוא התגייס לצה"ל ב-17.11.2003, ולאחר הטירונות עבר כמה השתלמויות נהיגה בסוגי רכב שונים. אלירן עשה הכול כדי להגשים את חלומו וללבוש את המדים הלבנים, ואמנם הצליח. תחילה שובץ בבסיס חיל הים שבאשדוד, אך רצונו האמיתי היה להגיע למוצב "תל רידאן" שבגוש קטיף – מוצב שהוקם בימי שירותו הסדיר של אביו, עשרים וחמש שנה קודם לכן. נחישותו השתלמה, ומשהחל לשרת במוצב סיפר לכולם שהוא נמצא בגן עדן. אלירן היה אהוב על כל שוכני היחידה, ומפקדיו מספרים כי מילא את תפקידו במסירות רבה והתנדב לכל משימה. ביום י"ט בטבת תשס"ה (30.12.2004) יצא אלירן למשימתו האחרונה שממנה לא שב. לאחר שהסיע חיילים לפעילות, בדרכו חזרה למוצב שבאזור תל קטיפא, התהפך הג'יפ שבו נהג מסיבה לא ברורה, והוא נהרג במקום. חברו שנסע עמו נפצע באורח קשה. רב-טוראי אלירן אקוקה, בן תשע-עשרה בנופלו, הובא למנוחות בחלקה הצבאית שבבית העלמין בבית שאן. מאות חיילים ומפקדים מבסיס חיל הים שבו שירת, בני משפחה, חברים ותושבי העיר השתתפו במסע הלוויה. ראש עיריית בית שאן ואנשי ציבור רבים הגיעו אף הם לחלוק לאלירן כבוד אחרון. אלירן הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.