אפשטיין, ישראל (אביאל)

בן גיטל וזאב. נולד בב' באב תרע"ד (25.7.1914) בווילנה שבפולין. מצעירותו היה חבר הסתדרות "השחר" שהיתה אחר כך לבית"ר. תקופה ארוכה שימש כראש הסתדרות הצופים בגימנסיה שבה למד ובאותו זמן מילא תפקידים שונים בקן בית"ר בווילנה. כעבור זמן נתמנה למפקד הקן ואחר כך למפקד הגליל. בשנת 1935 נתמנה ל"קצין נציבות", חבר ההנהגה הארצית של בית"ר בפולין, וניהל בה את מחלקת התרבות והחינוך. תוך כדי פעילותו בנציבות שב לווילנה לתקופת-מה כדי לסיים את לימודיו בסמינריון למורים "תרבות". בראשית שנת 1929 נתמנה גם למזכיר ראשי של הנציבות והמשיך, בין שאר תפקידיו, להוציא חוברות חינוך והדרכה לתנועתו. אחרי פרוץ מלחמת העולם השניה יצא לווילנה, שסופחה אז לליטא, שם פעל באירגון העליה הבית"רית לארץ ישראל ועם זאת המשיך לעסוק בעבודתו התרבותית-חינוכית. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת רוסיה-גרמניה יצא עם קבוצת בית"רים דרך רוסיה לתורכיה ומשם לארץ ישראל. עם הגיעו ארצה שימש כמורה בפתח-תקווה ותקופת-מה בחברת עליית הנוער הבית"רית בראש פינה. אחר כך צורף לנציבות בית"ר בארץ ישראל ובה פעל בעיקר בתחום החינוך וההדרכה. הוא יסד את "ספריית המפקדים" וערך את ירחון מפקדי בית"ר "המדריך". בסוף 1943 קיבל מנחם בגין את הפיקוד על הארגון הצבאי הלאומי וישראל נמנה עם חבר עוזריו המקורבים כקצין בכיר בעל התואר גונדר. זמן מה היה מזכיר המטה ועורך "חרות", בטאונו המחתרתי של הארגון. לצורך פרנסתו וכן להסוואתו שימש מורה בבית ספר בפתח תקווה. בסוף שנת 1946 נשלח לאירופה לפעול בתחום ההדרכה של סניפי האצ"ל ברחבי היבשת. בזמן שהותו באיטליה נערכה התקפת אצ"ל על בנין הצירות הבריטית ברומא (31.10.1946). בחיפושים שנערכו לאחר פיצוץ הבנין נאסרו כמה חשודים בריכוזי בית"ר, שנחשבו בעיני השלטונות כבסיסי האצ"ל וביניהם גם ישראל. מחשש שמא יסגירוהו האיטלקים לבריטים החליט לברוח בן המאסר. חבריו מבחוץ הגניבו לו סם שינה להרדים את השומרים וחבל לרדת בו מן הקומה השנייה בתחנת המשטרה שבה היה עצור. בהיותו במחצית דרך הירידה הבחין בו שומר, ירה בו ופגע בבטנו. שעות רבות נאבק ישראל עם המוות ולמחרת היום, בה' בטבת תש"ז (28.12.1946), מת מפצעיו בבית החולים. תחילה הובא לקבורה ברומא ואחר כך הועברה גופתו למילנו ושם הוטמנה בקבר-אחים של לוחמים יהודים שנפלו במערכות אנטי-נאציות שונות. ב-1953 הועלו עצמותיו לארץ-ישראל והוא נטמן בבית הקברות של נחלת יצחק ליד תל-אביב. פרשת חייו ופועלו תוארה ב"זכרם נצח", ספר הזכרון לחללי הארגון הצבאי הלאומי ועל שמו נקרא "כפר אביאל" שבקרבת זכרון יעקב, רחוב בפתח-תקווה, ספריה במועדון הנוער "תקוותנו" ברמלה וכיכר באשדוד.