אפשטיין, יעקב

יעקב, בן שושנה ומרדכי, נולד ביום כ"ג בחשוון תשי"ד (1.11.1953), בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "גרץ", בתל-אביב ואחר כך סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "שלווה" ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. יעקב, שכונה בפי משפחתו וחבריו בשם קובי, היה נער עליז וטוב לב, שהיה תמיד שמח בחלקו. הוא היה צנוע ונעים הליכות, אהב את חברתם של בני גילו והיה מקובל עליהם בזכות קסמו האישי. הוא היה מוכן תמיד לבוא לעזרת הזולת ובזכות תכונה זו חיבבוהו מוריו וחבריו. הוא היה בעל כוח רצון עז ושאיפות רבות. הוא התאמץ כדי להצליח בכל מעשיו וכשהיה נתקל בקשיים, היה משקיע את כל מרצו ואונו כדי להתגבר עליהם. כדרכו, היה עושה הכל ברוח טובה וללא טרוניות. כך הצליח בדרך כלל, להגשים את המטרות שהציב לעצמו. יעקב גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והוצב לחיל התותחנים. לאחר סיום הטירונות השלים קורס תותחנות ונשלח לשרת בגדוד תותחנים בסיני. אך הוא שאף להתקדם ולנצל את מלוא יכולתו למען צה"ל ולמענו עצמו. לכן ביקש ללכת לקורס קצינים. הוא עבר בהצלחה את מבדקי הקצונה ולאחר שסיים קורס הכנה למ"כים, במסגרת הנח"ל, סיים בהצלחה קורס קציני-אג"מ בבית-הספר לקצינים של צה"ל. כשפרצה מלחמת יום- הכיפורים היה יעקב צוער בקורס קציני תותחנים בבית-הספר לתותחנות. הוא נשלח לרמת-הגולן, כדי לסייע בבלימת הצבא הסורי. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), עלה הכוח שלו על מארב טנקים באזור תל-פארס ובקרב שפרץ נהרג יעקב. הוא הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן-משנה. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקד היחידה שלו: "ידועים לי מעשיו של יעקב בשעות הראשונות והקשות של המלחמה, שעות בהן עבר יעקב בעמדות התותחים, עזר לחבריו, העביר מזון ומים והשתדל, ברוחו הטובה, להשפיע ולחזק את רוחם של הלוחמים בעמדה".