אפשטיין, יהושע

בן פרומה וטוביה, נולד ביום כ"ט בסיוון תרפ"ז (29.6.1927) בחיפה וגדל בכפר אתא. הוא סיים את בית-הספר העממי המקומי ועבר לעבוד בבית-החרושת "אתא". היה חבר בתנועת "הנוער העובד", תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך. עם קבוצתו (קבוצת עמל) יצא להכשרה באשדות יעקב, שהיתה ב-1946 להכשרה מגויסת של הפלמ"ח. עוד קודם-לכן, בהיותו בכפר אתא, היה חבר ב"הגנה". במשק התקשר מאוד לחברה, חיבב את העבודה (ובייחוד בבריכת- הדגים), ואמר לצאת עם חבריו להתיישבות עצמית. עם פרוץ מלחמת-העצמאות יצא לקרבות על אף בריאותו הרופפת ושירת בחטיבת "יפתח". הוא השתתף בליווי השיירות בגליל העליון, בהתקפות על בית-המכס בסוריה מעל משמר הירדן, ובקרבות בכביש נבי יושע. כן היה בין מגיני צפת היהודית בימי המצור והיה בין כובשי העיר הערבית ובניין המשטרה. בשל בריאותו הלקויה מינוהו חבריו בפעולה האחרונה לאפסנאי. אך הוא סירב להישאר מאחור בשעה שחבריו יצאו לפעולה והצטרף אליהם לאחר המפקד, עם צאתם מהבסיס. ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948), בקרב על הבניאס, נפצע קשה. לחובשים אמר שהוא ידאג לעצמו ועליהם לדאוג ליתר הפצועים. הוא חבש את עצמו ביד בלתי-מאומנת, איבד דם רב ומת. יהושע הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.