אפרת, ירון

בן דרורה ויוסף, נולד ביום ז' בחשוון תשכ"ב (17.10.1961) בנהריה ולמד בבית-הספר היסודי "אוסישקין". הוא סיים חמש שנות לימוד בבית-הספר התיכון "בסמ"ת" בחיפה, במגמת מכשור ובקרה. בשנותיו הראשונות בבית-הספר היה ירון תלמיד רגיל, שידע עליות ומורדות ביחסו ללימודים ובציוניו. אולם לקראת לימודיו בבית-הספר התיכון הוא החל להשקיע את מרצו והיה לתלמיד מצוין בכל המקצועות, ריאליים כהומניים. עבודת הגמר שלו בבית-הספר "בסמ"ת" זיכתה אותו בציון "מצוין". עם זאת, לא פסח ירון על פעילות חברתית עניפה במסגרת הכיתתית והשתתף בקביעות בכתיבת עלונים, בימי ספורט ובערבי חברה. אהבתם של מוריו ושל חבריו אליו גבלה בהערצה. מחנכיו בבתי-הספר השונים מספרים שבלט בין בני גילו בתבונה ובעמקות, ביכולת שיפוט ובחוש ביקורת, ביושר ובאחריות. בגרותו הנפשית, התמדתו ומאבקיו לעשיית צדק השתלבו בעדינותו, ברגישותו, בחוש ההומור המפותח שלו ובהבנתו את נפש האדם. ירון הצטרף לתנועת ה"צופים" בהיותו תלמיד כיתה ה', ומאז ועד גיוסו לצה"ל התמיד בפעילות זו. במשך הזמן נשלח לסמינר למדריכים והיה למדריך, לרכז תרבות של השבט ולראש הגדוד. כמו כן, הוא השתתף בקורס מ"כים של הגדנ"ע וסיימו בהצלחה. חבריו וחניכיו בשבט הצופים אהבו והעריכו אותו וראו בו מנהיג. הם ידעו שירון תכנן ובדק לפרטיו כל מסלול טיולים, ודאג לציוד המתאים ולאמצעי התחבורה הדרושים. לדבריהם, תמיד הוא ביצע בעצמו את שדרש מאחרים, ואף גילה כלפיהם הבנה, פתיחות וחברות אמת. הוא אהב לקרוא, להאזין למוסיקה, לרקוד ולהשתתף בצעדות, אך יותר מכול אהב לצלם ואף הצטיין בכך. כשהיה ירון בן 16 נסע לטיול נוער באירופה וחזר רווי רשמים וחוויות. שנים אחדות לאחר מכן הוא נסע שוב, במסגרת חילופי נוער בין ישראל לגרמניה, ובעקבות נסיעה זו נקשרה ידידות עמוקה בינו לבין נער גרמני בן גילו. השניים נהגו להתכתב בקביעות ולספר זה לזה על מעשיהם ועל תוכניותיהם לעתיד. ירון גויס לצה"ל ביולי 1979 והוצב בחיל-האוויר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס טכנאי בקרת היגוי, הוא נשלח לטייסת של חיל-האוויר בתפקיד טכנאי בקרת היגוי. מאחר שלא שבע רצון מהעבודה השגרתית, הוא ביקש לעבור לתפקיד הדרכה, ומבוקשו ניתן לו. מפקדיו של ירון מעידים עליו שהיה חייל מבריק ואינטליגנטי, למד היטב את הנושאים החדשים וידע לתת הרצאות מאלפות. חבריו ליחידה הגדירו אותו כשנון, פיקח ושואף לשלמות במעשיו. ירון הרבה לבקר בבית המשפחה והקפיד לספר להוריו ולאחיו את הקורות אותו ביחידה. בחופשותיו נהג לבלות עם משפחתו ועם חבריו מהצופים ומבית-הספר. ביום ט"ז בחשוון תשמ"א (26.10.1980) נפל ירון בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. הוא השאיר אחריו הורים ואח. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "מותו של ירון היכה בהלם את כל אלה שהכירוהו מקרוב. היושר, הפיקחות, היסודיות והשאיפה לשלמות של ירון היו מעל ומעבר למה שאפשר לפגוש בחיי היום-יום. שמו יונצח בחדר המסורת ביחידה".