אפרים, שאול (שאולי)

שאול, בן שרה ואברהם, נולד ביום י"ח בכסלו תשי"ב (17.11.1951) בראשון-לציון. הוא למד בבית-הספר היסודי "ידלין" וסיים את לימודיו בבית-הספר "תיכון חדש" בראשון-לציון. שאול היה תלמיד חרוץ ואוהב-דעת ובעיקר הרבה ללמוד את התנ"ך. לדברי מחנכת כיתתו, "אפשר היה לסמוך עליו בכל פעילות. הוא אינו משתמט וידעתי כי יצליח בדרכיו". מנהלת בית ספרו כתבה, כי "עמידתו ודיבורו השליו והרגוע, העידו על יציבות של גזע-נערים חדש". הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד", הרבה לקרוא ובכל עת פנאי נטל לידיו ספר. שאול היה צנוע, ולא ביקש להתבלט, והיה חברותי ואהוד על חבריו בזכות מזגו הנוח ואופיו החביב. תמיד היה בן נאמן ומסור להוריו ונהג לעזור בבית בעת חופשותיו. שאול היה בחור נאה ותמיר. שלושה חודשים עשה בקיבוץ יזרעאל במסגרת גרעין נח"ל. שאול גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1970 והתנדב ליחידת נח"ל משוריין. לאחר ששירת במסגרת של"ת בגרעין נח"ל, סיים קורס רגמים במרגמות בינוניות וקורס למקצועות טנק והוצב ליחידת שריון בתפקיד טען-קשר. הוא היה חייל מצוין וחבר נאמן. על חלקו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". במלחמת יום-הכיפורים השתתף שאול בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), נשלח בטנק שלו כתגבורת ליחידת צנחנים באזור מחנות אבו-סולטן. הוא נקלע למארב של חיילים מצרים ובקרב שהתחולל נפגע שאול ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בראשון-לציון. השאיר אחריו הורים ואחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. בית-ספרו הוציא לאור, לזכר תלמידיו שנפלו במערכה, חוברת ובה דברים על שאול ועל דמותו; בשנת תשל"ח נבנה חדר תרבות מיוחד לזכרו של שאול בבית-ספר "ידלין" בו סיים את לימודיו, שבמרכזו עומדת אנדרטת טנק – סמל לגבורתו.