אפרים, נחמיה (נמי)
בן חנה ואבא-יצחק. נולד במושב נבטים ביום ט"ז בשבט תשכ"ח (15.2.1968), בן שני להוריו. הלך לגן-הילדים במושב ולמד בבית-הספר היסודי 'עומרים' בישוב עומר. את לימודיו התיכוניים עשה במכללת 'אורט' בירושלים במגמה לבקרה והתגורר בפנימיית 'כרמית'. היה פעיל מבחינה חברתית וכיהן כראש מועצת התלמידים בפנימייה. במסגרת זו אירגן אירועים והרבה לסייע לחברים. עקב כך התייחסו אליו עמיתיו כאל אח בוגר בעל סמכות מוסרית מיוחדת. היה צעיר, גבוה וחסון, מיעט בדיבור, חיוך תמידי היה נסוך על פניו והוא הקרין ביטחון על סביבותיו. נמי, שגדל במושב, אהב את האדמה והטבע, שהכירם מקרוב, אך באותה מידה היה בו גם הצורך להתנסח בכתב. הוא ניהל יומן, שקטעים ממנו פורסמו בחוברת הזיכרון שהוצאה לזכרו. הוא גויס לשירות חובה בצה"ל בחודש אוגוסט 1986 והתנדב לשרת בסיירת מטכ"ל. נחמיה נפל במילוי תפקידו ביום ל' בשבט תשמ"ח (18.2.1988), בעת אימון באזור מצפה רמון והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. הניח הורים, שני אחים – דרור ואסף ושלוש אחיות – ריקי, אסנת ומורן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו על הדרך היסודית השקטה, הצנועה והמסורה בה מילא משימות ועמד באתגרים הקשים. על הכוח הנפשי שחונן בו ועל אהבת האדם שנשא בקרבו, פרי החינוך שקיבל בבית. על האופטימיות והנכונות התמידית לעזור, שבזכותם היה כה אהוב על חבריו לצוות. המשפחה הוציאה לאור חוברת להנצחת זכרו. חבריו ליחידה הקימו אנדרטה לזכרו במקום נפילתו.
