אפריון, יהודה

בן זהבה ושלמה, נולד ביום כ"ה בכסלו תרפ"ו (12.12.1925) בפתח תקווה. סיים בית-ספר עממי ויצא לעבודה חקלאית ואחר-כך היה לאורז פרי-הדר. היה חבר בהכשרת "הנוער-העובד" בתל-יוסף ואחר-כך שירת בחי"ש פתח תקווה. במלחמת-העולם השנייה שירת בנוטרות ובמשמר החופים. משהחמירו הגזירות של השלטון הבריטי על העלייה, הצטרף למחתרת אצ"ל (כינויו במחתרת היה "יואב"), והיה מלוחמיה הנועזים ומטובי מפקדיה. השתתף בפעולות מלחמה רבות בשלטון הזר, ובייחוד הגדיל לעשות בפריצה לכלא עכו. היה אדם שקט וצנוע ומוכן לחלק פתו עם הזולת. אחרי החלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר והתחלת ההתקפה הערבית על הייישוב היהודי פרש מהמחתרת והצטרף לפלמ"ח, לחטיבת "הראל". בגדודו הגיע לתפקיד רס"פ והשתתף איתו באומץ ובגבורה בכל שלבי הקרבות בפרוזדור ירושלים. ביום י' בתמוז תש"ח (17.7.1948) נפל ב"מבצע דני" בקרב על משלטי בית נובא. ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.