אפל, שמואל-אליעזר

בן שרה-רבקה וטוביה, נולד בשנת 1922 בווישו, עיירה קטנה בצפון טרנסילבניה. היה הבן התשיעי במשפחה חסידית גדולה וענפה. אביו היה פקיד בממשלת רומניה – חזיון נדיר ברומניה של הימים ההם. שמואל נתחנך ב"חדר" וב"ישיבה", ובהיותו בן 14 החליט פתאום להפסיק את לימודיו וללמוד את מלאכת החייטות. בימי מלחמת-העולם השנייה הובל למחנות עבודת-הכפייה של ההונגרים, אך כשהחלו להגיע ידיעות על התקדמות הרוסים, היה הראשון שברח מהמחנה. משתמה המלחמה ונתגלה גודל האסון שפגע במשפחתו, החליט לעלות ארצה. הוא הצטרף לתנועת "בני- עקיבא" והחל לעבוד במסירות בארגון העפלה והברחת גבולות. בפעולותיו למען עליית חבריו ויתר לא אחת על תורו הוא. לבסוף עלה לארץ כמעפיל באונייה "כ"ג יורדי הסירה" וגורש לקפריסין. באפריל 1947 חזר לארץ והצטרף מיד לקבוצת "מכורה", ליד כפר חסידים, עם עוד כמה חברים שהיה מדריכם. עם פרוץ מלחמת-העצמאות נחלץ מיד, על אף היותו חלש בגופו, לשירות המולדת ושירת בחטיבת "כרמלי". הוא עבר קורס מפקדי כיתות, השתתף בקרבות משמר העמק ורמת יוחנן וביום י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948), נפל בקרב לשחרור חיפה, תוך כדי כיבוש בית הנג'אדה בוואדי רושמיה, כשמחלקתו מבודדת במשך 20 שעות. התחמושת שהוצנחה להם נפלה מחוץ לעמדתם והוא התנדב להביאה, נפגע ונהרג. שמואל-אליעזר הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות בכפר חסידים.